גל גדות

גל גדות (נולדה ב־30 באפריל 1985) היא שחקנית ודוגמנית ישראלית. מלכת היופי של ישראל לשנת 2004.

"אני יהודייה, עם ישראל חי." (מקור)
"שמי גל, אני יהודייה, ונמאס לנו מהשנאה כלפינו. אנחנו נתעמת עם האנטישמיות, נוקיע אותה, אבל לעולם לא ניתן לה לא רק להביס אותנו – אלא גם להגדיר אותנו. כי האהבה שלנו חזקה יותר מהשנאה שלהם." ~ גל גדות בטקס קבלת פרס הוקרה מהליגה נגד השמצה על מאבקה באנטישמיות, 2025 (מקור)
"אני מכירה נשים רבות כאן ובקהילה שלנו שנאבקו על זכויות של נשים ונערות. ב-7 באוקטובר נשים יהודיות עברו טרור מיני, אונס, רצח ונחטפו על ידי חמאס. הקשבנו, חיכינו לשמוע תמיכה מאחיותינו ברחבי העולם – ורוב הזמן נתקלנו בשתיקה. אנחנו לא יכולים להמשיך לחכות. אנחנו לא יכולים להחזיק את הנשימה ולקוות או להתחנן לתמיכה מאנשים, מקבוצות ומקהילות שלא רוצים להיות שם בשבילנו. אנחנו חייבים להיות שם עבור עצמנו. לכן, כל יהודי חייב עכשיו לקחת חלק, בכל דרך שהוא יכול. לדבר, ללמוד יותר על ההיסטוריה שלנו, להצטרף לבית כנסת, למצוא את הקהילה שלו, להתחבר. וכשאנחנו תומכים בקהילה שלנו, אסור לנו להפסיק להושיט יד גם לעולם שמסביבנו." ~ גל גדות בטקס קבלת פרס הוקרה מהליגה נגד השמצה על מאבקה באנטישמיות, 2025 (מקור)
"אנחנו, העם היהודי, עם עתיק. עם סיפור עתיק. בארץ עתיקה. אנחנו עם שחוגג את החיים. אנחנו עם שעובד כדי לראות עתיד טוב יותר ורגוע יותר. אנחנו עומדים מול השנאה, אבל עושים זאת מתוך אהבה, ותמיד שואפים להפוך את העולם למקום טוב יותר." ~ גל גדות בטקס קבלת פרס הוקרה מהליגה נגד השמצה על מאבקה באנטישמיות, 2025 (מקור)
"המעברים נהיו הדבר הכי טריוויאלי. אני לא חושבת שיש מישהו שמתעסק בתחום שלי או שחי את חיי התהילה כל הזמן. בסופו של דבר כולנו אנשים פשוטים ורגילים וכולנו עושים הכול אותו דבר, רק שבעבודה שלי יש לי את הכיף הזה, את הפריווילגיה הזאת שאני יכולה פתאום לחוות את הפנטזיה המופרעת הזאת. כמו כולם גם אני צריכה בסוף לחזור לילדה, להתעורר בשש בבוקר ובאמצע הלילה. אני לא חיה בסרט." ~ על ההצלחה לה זכתה בעקבות הופעותיה בחלק מסרטי "מהיר ועצבני^(וצ)" (ליאור פרידמן, גל גדות מדברת על ההצלחה: "אני לא חיה בסרט", באתר mako,‏ 18 במאי 2013)
"חייו של שחקן הם חיים מאוד לא פשוטים. אתה חי מתפקיד לתפקיד ואתה אף פעם לא יודע מתי יגיע התפקיד הבא שלך, אז כשאני עובדת אני פשוט אסירת תודה. זה לא מובן מאליו – במיוחד כשאתה לוקח חלק בהפקות כאלה מופרעות." ~ על הקריירה התובענית כשחקנית (ליאור פרידמן, גל גדות מדברת על ההצלחה: "אני לא חיה בסרט", באתר mako,‏ 18 במאי 2013)
"אין הנחתום מעיד על עיסתו. אני חושבת שאני עושה הכי טוב שאני יכולה במסגרת מגבלות הזמן. הפידבקים שאני מקבלת הם טובים. אנשים ברחוב שואלים אותי הרבה לגבי התכנים: מתי את מתחילה להיות דוגמנית, מתי את מסדרת גבות? לא נעים לי להגיד על עצמי, אבל מפרגנים." ~ על היחס של הציבור כלפיה (איריס אברמוביץ', גל? צונאמי!, באתר ynet‏, 26 בדצמבר 2007)
"בכתה י"א יצאנו למסע במחנות הריכוז בפולין. סבי האהוב איבד את משפחתו בשואה, ניצל מאושוויץ ועלה לישראל בגפו כשהיה בן 16 בלבד. כשהיינו במיידאנק, עמדתי מול הר האפר, אני, ילדה מוגנת שנולדה עם כפית כסף בפה, והרגשתי בפי את טעם כפית הפח של המוזלמנים. כשנשאתי דברים בטקס התמלאתי בדמעות, והרגשתי רעד בלתי נשלט. סבא שלי, שיצא בעבר עם משלחות של נוער למחנות, לא ליווה אותי במסע. חזרתי לארץ יותר בוגרת, והמעגל נסגר כשבכיתי עם סבא." ~ בזיכרון ממסע לפולין עת הייתה תלמידת תיכון (מס' 16: גל גדות, באתר ynet‏, 9 בפברואר 2004)