גרשם שלום

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
גרשם שלום, 1935

גֵרְשׁׂם שָׁלוֹם (1897–1982) הוא חוקר קבלה ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

מתוך כתביו[עריכה]

  • "כל מיסטיקה יש לה שני צדדים, המנוגדים זה לזה, או המשלימים זה את זה: צד שמרני וצד מהפכני."[1]
  • "שלושה עקרונות יסוד פועלים בעיצוב תפיסותיהם של המקובלים בדבר טיבה האמיתי של התורה... 1) העיקרון של שם האל, 2) העיקרון של התורה כאורגניזם, 3) העיקרון של ריבוי המשמעות האינסופי של הדיבור האלוהי."[2]
  • "האופי המיתי של תפיסת האלוהות בקבלה מתגלה בבהירות רבה בתורת הספירות. האחדות הדינמית של האלוהות היא תהליך תאולוגיה, שבו האל יוצא מעמקי סתר הוויתור ומגלה את עצמו כבורא."[3]
  • "האילן הקוסמי, שהוא ראשית כל הגילויים של הבורא, כל עשייתו, האמצעי והעולמי, הארכיטיפי, הקודם, הדוגמה העליונה של הבריאה–גם אילן קוסמי זה משקים אותו מגן [שהאל נטע]."[4]

אמרותיו[עריכה]

  • "בעיסוקי בתולדות הקבלה ובעולם הקבלה, השימוש במילון המושגי של הפסיכואנליזה לא היה נראה לי כמועיל, לא בנוסח פרויד ולא בנוסח יונג. אף־על־פי שהייתה צריכה להיות קרבת־יתר למושגים של יונג, הקרוב למושגים דתיים,  נמנעתי מלהשתמש במושגיה."

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ 'פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה', מוסד ביאליק, 1980, עמ' 11
  2. ^ 'פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה', מוסד ביאליק, 1980, עמ' 40
  3. ^ 'פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה', מוסד ביאליק, 1980, עמ' 98–99
  4. ^ 'ספר הבהיר'