דב תמרי

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דב תמרי (נולד באוקטובר 1936), תת־אלוף במילואים, קצין מודיעין ראשי הראשון בצה"ל, התגייס ב־1954 לגדוד 890, ומילא שורה ארוכה של תפקידים בחטיבת הצנחנים ובסיירת מטכ"ל. בעל תואר שני בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב ודוקטורט מאוניברסיטת חיפה.

  • "אני הולך להגיד משפט שאהיה חייב להסביר לך אותו, הדרך היחידה שאני רואה לפתרון הסכסוך עם החמאס הוא בירי בלתי פוסק שלנו עליהם לאורך שבועות וחודשים. כן, בדיוק מה שאתה שומע ובדיוק מה שהם עושים לנו כבר שנים. אני מציע לאמץ את השיטה שלהם. אני מתכוון באש שאינה הורגת, אבל מצד שני גם לא מאפשרת לחיות. אני לא רוצה שיתפרש חלילה כאילו אני רוצה להרוג אזרחים חפים מפשע. ההיפך הגמור הוא הנכון. בפרספקטיבה של זמן הם הצליחו לדכא את החיים שלנו בשדרות ובעוטף עזה, גם אם שיעור הפגיעה שלהם בנו בחיי אדם אינו יותר מ־3% - 5%. החמאס הוכיחו לנו בשנים האחרונות שהירי עלינו מוכיח את עצמו לא בשל הנזקים הממשיים, אלא בזכות הפגיעה בחוסן הנפשי ובחוסן הכלכלי שלנו. עכשיו אני מציע שנהיה תלמידים טובים ונעשה להם בדיוק אותו דבר." ~ על המדיניות מול החמאס בעזה, מתוך ראיון ב"מגזין המושבות", 9 בינואר 2009
  • "מקובלת האמירה שהממשלה תקבע את ה'מה' והצבא יעצב ויוציא לפועל את ה'איך'. השאלה היא האם הממשלות הצליחו עד היום לעצב את ה'מה'. המסקנות מניסיון 40 השנים האחרונות עגומות למדי. ממשלות ישראל נזהרות מאוד שלא להתמודד עם שאלות יסוד הקשורות לביטחון הלאומי, ומוצאות את עצמן פעם אחרי פעם מגיבות למשברים במקום ליזום." ~ מתוך מאמרו "הרמטכ"ל כמורה נבוכים", עיתון "הארץ", 3 בספטמבר 2010
  • "במציאות לא בריאה זו, הצבא כארגון לומד נותר מורה הנבוכים של הממשלה, לטוב ולרע. חקירה היסטורית מראה שצה"ל הוא שמעצב את ה'מה' של הממשלות – תופעה קבועה שכמעט כל ועדות החקירה הממלכתיות ציינו אותה במפורש. מצב עגום שאינו עומד להשתנות בעתיד הנראה לעין. הרמטכ"ל, אם כן, הוא מורה הנבוכים של ממשלות ישראל, ולכן הוא אישיות פוליטית מדינית מהשורה הראשונה. הוא לא אמור חלילה להכתיב מדיניות לממשלה, אבל מוטלת עליו החובה ללמד אותה מלמטה כל הזמן, ללא סמכות, ככפוף לה – מיומנות שאף אלוף פיקוד ומפקד זרוע לא רכש בשדה הקרב. זו אולי אחת המשימות החשובות ביותר של רמטכ"ל בישראל, מעבר לפיקוד על צה"ל." ~ מתוך מאמרו "הרמטכ"ל כמורה נבוכים", עיתון "הארץ", 3 בספטמבר 2010
  • "בעשר השנים שבהן עבדתי עם עמיתים מארצות הברית, אנשי צבא, היסטוריונים ואנשי מדע המדינה, נשאלתי לא פעם 'מדוע אינך כותב את זיכרונותיך?' נהגתי לענות כי לכל האוטוביוגרפיות שקראתי, של אנשי צבא לשעבר ומדינאים – כאלה שהצליחו במעשיהם וכאלה שפחות – היו ארבעה מאפיינים בולטים: המאפיין הראשון – הכותב סידר את העבר ברוורס; השני – הכותב תמיד צדק; השלישי – בספר שבו הוא פורש את יריעת חייו ושירותו הוא פוגע במתכוון, או שלא במתכוון, באנשים אחרים שהצטלבו בדרכו; והרביעי – כדי להציג יושרה הוא מודה בכמה טעויות, מינוריות בדרך כלל, לעומת מעשיו האחרים. אמרתי לבני שיחי כי אם אכתוב את זיכרונותי מן הסתם לא אצליח להימלט מהמאפיינים האלה." ~ במאמרו "מבצע דני | על הספר בגובה העיניים מאת דני חלוץ", עיתון "הארץ" 24 בפברואר 2010
  • "תולדות האינתיפאדות הראשונה והשנייה מצביעות על כך שהחברה הישראלית מסוגלת לעמוד בהתשה לא פחות מיריביה ואולי טוב יותר. בפני ישראל שלוש דרכים להתמודד עם הפלסטינים: מו"מ על הסכם קבע, מהלכים חד־צדדיים והשארת המציאות כפי שהיא. נראה כי לשלושתן תידרש מלחמת התשה, משום שאפילו אחרי השגת הסכם שיהיה מקובל על שני הצדדים, יהיה צריך להילחם עליו בכוח. דומים הדברים גם באשר לחזבאללה: בפתרונות מהירים יש פיתוי המתפוגג במהרה. התשה אינה פתרון מהיר, אבל היא מחייבת התמדה וחשיבה מתמדת." ~ מתוך מאמרו "ההרתעה ושברה", 13 ביולי 2006
  • "למעט מלחמת העצמאות, שייסדה מדינה, בחינה לאחור של המלחמות מלמדת כי החולשה הישראלית המתמדת הייתה ועודנה השגת תוצאות לאחר המלחמה שישפרו את מצבה של ישראל, גם אם לא יפתרו את הסכסוך." ~ על מלחמות ישראל, מתוך מאמרו "ניצחנו. מה עכשיו?" באתר "וואלה!", 23 במאי 2007
  • "מה כל היללות האלה? אני בכלל לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה. הצנחנים עשו קרב אחד כל המלחמה, ואחר כך יצרו ממנו מיתוס. מכל מלחמת יום הכיפורים נשאר כאילו בתודעה דבר אחד – החווה הסינית." ~ על קרב החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים, מתוך "החווה הסינית – האזהרה שאיחרה 30 שנה", "ידיעות אחרונות", 3 באוקטובר 2003
  • "הבעיה איתם, עם חטיבה 35, שלא רק שהם באו לא מוכנים לחווה הסינית, אלא הם באו לא מוכנים למלחמה כולה. הפיגור הכי גדול בין 67' ל־73' היה של חיל הרגלים. הם עשו פעולות מיוחדות מעולות, אבל לא היו מוכנים למלחמה של ממש, צנחנים וגולני." ~ על קרב החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים, מתוך "החווה הסינית – האזהרה שאיחרה 30 שנה", "ידיעות אחרונות", 3 באוקטובר 2003
  • "ידעתי שהמשמעות של להיות סייר טוב היא שכשאתה הולך, לא חשוב אם תחזור או לא תחזור משם – חשוב לשים לב איפה עברת. אתה צריך להסתכל סביב ולציין לעצמך מה ראית, שמא תצטרך להשתמש בשטח הזה מתישהו." ~ מתוך ראיון על פעולת קלקיליה שבה היה קצין צנחנים צעיר, עיתון "במחנה", 24 באוגוסט 2007
  • "אי-אפשר להקדיש שנים אחדות לשריון, לאחר שירות ממושך בצנחנים, ולא להתבטא בקרב כאשר פורצת מלחמה." ~ מתוך הכתבה "אנו יושבים חזק על האויב מבחינת המודיעין" מאת יונה שמשי, דבר, 02.09.1977.

נאמר עליו[עריכה]

  • "ביום 10 באוקטובר 1956 שימש סג"ם דב תמרי כמפקד מחלקה בחסימה בשעת פעולת קלקיליה. כשנפגע מפקד הפלוגה נטל לידיו את הפיקוד והצליח להחזיק מעמד בתנאים קשים ביותר. על מעשה זה הוענק לו: עיטור העוז, ניסן תשל"ג, אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי." ~ עיטור העוז שהוענק לתמרי בעת שהיה מ"מ בצנחנים בפעולת קלקיליה (מקור)

קישורים חיצוניים[עריכה]