לדלג לתוכן

דוקטור פאוסטוס

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
עטיפת הספר

דוקטור פאוסטוס (בגרמנית: Doktor Faustus) הוא רומן מאת תומאס מאן שיצא לאור בשנת 1947.

מתוך הספר

[עריכה]

(הציטוטים מובאים מתרגומו לעברית של יעקב גוטשלק, הוצאת פועלים.)

  • "כיוצא בזה המילה 'השראה', אשר בחברתו היה צריך להימנע ממנה לחלוטין, ולכל היותר להשתמש במילה 'הברקה' כתחליף לה." ~ עמ' 28
  • "אפילו הפיקנטי מאבד מכוח המשיכה שלו כשהוא קשור לדברים שבהגות." ~ עמוד 99
  • "צורת חיים החוקרת ומנתחת את עצמה, מפוררת בכך את עצמה כצורה, בעוד אשר קיום אמיתי יש לקיים אך ורק במישרין ובלא מודעות." ~ דברי דויטשלין, עמוד 113
  • "כאן אינני יכול, כפי שקרני פעמים רבות כל-כך, שלא לעצור בדרכי ולהפליג בהנאה בשאלת הזיקה הפנימית והמסתורית כמעט בין העניין בבלשנות עתיקה לחוש הפועם-חיים והאוהב ליופי ולהדרת-התבונה של האדם – זיקה הבאה לידי ביטוי כבר בכך, שאת עולם בלשנות הלשונות העתיקות מכנים בשם 'ההוּמָאניוֹרוֹת', אך גם בכך, שהשיוך הנפשי של המשיכה הלשונית והמשיכה האנושית זו לזו מוצא את גולת-הכותרת שלו ברעיון החינוך, והייעוד לעסוק בעיצובו של הנוער נובע בצורה כמעט מובנת מאליה מן הייעוד הבלשני. איש העובדות המוצקות של מדעי-הטבע יכול אמנם להיות מורה, אך לעולם לא מחנך באותו מובן ובאותה מידה כתלמיד הספרות היפה."

נאמר עליו

[עריכה]
  • "זה רומן גדול. משב רוח צונן של פסגה קלאסית הוא מַשיב על קוראו." ~ אריק גלסנר
  • "רומאן אַפּוקַליפטי ואֶסכַטולוגי גדול המכוון ומובנה לפי נבואת השטן ובו מתוארים עלייתו ונפילתו של פאוסט מתוך הקבלה הדוקה לאסון הנאציזם." ~ אביהו זכאי