דנה כספי

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

דנה כספי (נולדה ב־1967) היא מתרגמת ישראלית.

  • "העיקרון המנחה אותי בתרגום ספרות ילדים וספרות מבוגרים הוא זהה: דיוק ונאמנות למקור. אבל בעוד בספרות למבוגרים אני מוכנה 'להקריב' את תחושת המוכר והמובן בשביל לחשוף את הקורא לתרבות שונה ולסגנון כתיבה אחר, בספרות ילדים המחיר גבוה מדי. ילד שלא יבין את הספר לא יוכל ליהנות ממנו ולכן יש להפגין גמישות גדולה כלפי הטקסט, ולמצוא מקבילות שיהיו מובנות לילדים."
  • "חשוב לחדש תרגומים, אבל לא על מנת להתנתק מהעבר, אלא כדי להציב את התרגום החדש במקומו הנכון ברצף ההתפתחותי של השפה. חידוש השפה העברית והתפתחותה היא תופעה מיוחדת בתולדות העולם, ומכאן גם היחס לתרגום יצירות לעברית הוא שונה. העברית היא שפה דינמית מאוד ובאופן פרדוקסלי, בשל היותה צעירה היא גם מתיישנת מהר."
  • "השפות הסקנדינביות הן כמובן שפות גרמניות, והן חולקות מונחים רבים עם השפה הגרמנית. לכן קורה לא פעם שאני מנסה לתרגום ביטוי או ניסוח מסוים, ונדהמת לגלות שהמקבילה העברית דומה למדי, אם לא זהה לחלוטין. עד כדי כך, שבזכות הנורווגית התחלתי להבין ביטויים שונים ביידיש שסבא וסבתא שלי היו אומרים. כמו כן, כל המדינות הסקנדינביות הן מדינות קטנות שנמצאות תחת לחץ חזק מאוד של השפה האנגלית. גם מבחינה זאת הדמיון לעברית גדול."
  • "יכול להיות שברומן מסוים תיאורי הנוף יהיו מועטים (או על כל פנים לא דומיננטיים ולא על חשבון תיאור הנוף האנושי), או שיופיעו בו כמות זהה של תיאורי חורף ותיאורי קיץ, אבל הקורא ייתפס לתיאור הכפור, וכך תיווצר האווירה הסקנדינבית המיוחדת תוך כדי קריאה, מבלי שיידרש ממני מאמץ מיוחד."
  • "אני מתביישת לומר שלא במיוחד אהבתי לקרוא בתור ילדה, והידע שלי בקלאסיקות הילדים היה די אלמנטרי. תמיד נמשכתי לצד הוויזואלי, וטקסטים פחות עניינו אותי. האהוב עליי מכולם היה 'אהרן והעיפרון הסגול' מאת קרוקט ג'ונסון – אותה דמות קטנה שמציירת לעצמה את העולם. הייתי פשוט מוקסמת מהרעיון שהעיפרון הסגול הוא בעצם זה שיוצר את הסיפור."
  • "בילדותי המורה שלי לאנגלית הייתה ממוצא נורווגי, והחשיפה הראשונית שלי לתרבות הזאת הייתה דרכה. היא הייתה שולחת לי משם גלויות, ובאמצעותה גם יצרתי קשר עם ילדה בת גילי משם. רק משהו שנזרע בילדות יוצר מין משיכה כזאת."
  • "משרד החוץ הנורווגי משקיע המון בתרבות, זו לא תרבות גדולה, אבל הם מכירים בערך שלה כאמצעי תקשורת עם העולם, וכמייצגת של המדינה. רוב הספרים שאני מתרגמת מקבלים תמיכה ממשרדי התרבות הסקנדינביים."
  • "אפשר לזהות ספר נורווגי הרבה פעמים על פי תיאורי החיים ביישוב שמרוחק עשרות קילומטרים מיישוב אחר. יישוב שבתקופות מסוימות בשנה חסום בגלל השלג. בספרות העכשווית באות יותר לידי ביטוי שאלות פוליטיות וחברתיות – נושאים כמו מדיניות הרווחה, הגירה, או בעיות של אלכוהוליזם, ששוב מתקשרות לחורף הארוך."
  • "בדנמרק יש שילוב מעניין של כל זה, יחד עם העובדה שהם חלק מהאיחוד האירופי, ויש להם רצון להיות אירופאים – הם מעודדים השכלה רחבה, אתה צריך להיות בקיא בתרבות שלך ובתרבות האירופית בכלל, ואחד הביטויים של זה הוא הקריאה. גם בבתי ספר מעודדים קריאה, זה חלק ממערכת גדולה שמטפחת את הספרות והתרבות בכלל."