דרך הזן

דרך הזן (באנגלית: The Way of Zen) הוא ספר מאת אלן ווטס שיצא לאור ב־1957.

"מילים יכולות לשמש כגשר יעיל רק בין אלה החולקים אותן חוויות."
"זן הוא אחת המתנות הנפלאות ביותר שהעניקה אסיה לאנושות."
"מספר רב של מילים בסינית משרתות כשמות עצם ופועל כאחד – כך שמי שחושב בסינית לא יתקשה לראות שעצמים הם גם אירועים – שעולמנו הוא אוסף של תהליכים ולא של ישויות."
"חשוב להכיר בכך שהזיכרונות ואירועי העבר שמהם מורכבת הזהות ההיסטורית של אדם הם רק מבחר. ממה שהוא למעשה אינסוף של אירועים והתנסויות נבחרו – נצרפו – אחדים כבעלי חשיבות."
"בודהיזם הוא דרך חיים והשקפת עולם שאינן משתייכות לאף אחת מהקטגוריות הפורמליות של הפילוסופיה המערבית המודרנית. הוא אינו דת או פילוסופיה; הוא לא פסיכולוגיה או ענף מדעי. הוא דוגמה של מה שנקרא בהודו ובסין 'דרך של שחרור'."
"טוב בלי רע הוא כמו למעלה בלי למטה... להפוך את רדיפת הטוב לאידאל הוא כמו המאמץ להיפתר מהשמאל על ידי פנייה קבועה לימין. מסתובבים במעגל."
"מגוחך לחשוב שאפשר לשפר את החיים במידה הניכרת על ידי בחירה קבועה ב'טוב'. צריך 'לקלוט את הקטע' של היחסיות, ולדעת שהחיים אינם מצב שאפשר לחטוף או להרוויח משהו ממנו – כאילו הם משהו שניגשים אליו מבחוץ, כמו לעוגה או לפחית בירה. להצליח זה תמיד להיכשל, במובן זה שככל שמצליחים, מתחזק הצורך להמשיך ולהצליח."
"הבעיה שלנו היא שכוח המחשבה מאפשר לנו לבנות סמלים של דברים בנפרד מהדברים עצמם. זה כולל את היכולת ליצור סמל, אידיאה, של עצמנו, בנפרד מעצמנו. כיוון שהאידיאה מובנת הרבה יותר מהמציאות, והסמל יציב בהרבה מהעובדה, אנו לומדים לזהות את עצמנו עם האידיאה של עצמנו ולהזדהות איתה. ומכאן התחושה הסובייקטיבית של 'עצמי' ש'יש לו' תודעה, של סובייקט מבודד מבפנים שהדברים קורים לו בלי רצונו. הזן, בהדגשה האופיינית של הקונקרטי, מצביע על כך ש'עצמי' זה, היקר לנו מכול, הוא אידיאה בלבד, שימושית ולגיטימית כל עוד רואים בה מה שהיא, אולם הרת אסון אם מזהים אותה כטבענו האמיתי."

נאמר עליו

"הכישרון שלו לארגן מידע ורוח אל תוך חבלי מילים שמאפשרים טיפוס על הקירות החלקלקים של הזן גם לחסרי־הידע, ושמנגד מסוגלים גם להצליף מדי פעם בצורה מעוררת, הוא מה שהופך את הספר הזה לקלאסיקה מודרנית." ~ תומר פרסיקו