האדמה הטובה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

האדמה הטובה (באנגלית: The Good Earth) הוא רומן מאת פרל בק על משפחת איכרים בסין. הספר יצא לאור ב־1931 ועובד לסרט קולנוע ב־1937.


  • "שדה שלם יכול להבשיל עם כל כך הרבה מים."
  • "רוח קלה ורכה נשבה בעדינות, רוח מזרחית מתונה, מלחשת ומלאת גשם. מבשרת טובות. השדות זקוקים לגשם כדי להניב. היום לא יֵרד גשם, אבל בעוד כמה ימים, אם הרוח לא תיפסק, יהיו מים. טוב מאוד."
  • "עכשיו יוכלו האב והבן לנוח. אישה תבוא אל הבית. ואנג לונג כבר לא יצטרך לקום עם שחר, בקיץ ובחורף, כדי להדליק את האש. הוא יוכל לשכב במיטה ולחכות, גם הוא יקבל קערת מים במיטתו, ואם האדמה תניב בשפע, יהיו במים גם עלי תה, כפי שקורה פעם בכמה שנים."
  • "עכשיו יבואו הנכדים, נכדים ועוד נכדים! הוא יצטרך להציב מיטות לאורך הקירות ובחדר המרכזי. הבית יהיה מלא מיטות."
  • "עדיף להיות הגבר הראשון של אישה מכוערת מאשר הגבר המאה של אישה יפה. מה אתה חושב, שידי האיכר שלך יהיו נעימות לאישה יפה כמו ידיים רכות של בן עשירים?"
  • "מעולם לא זכה ואנג לונג שקבצן יבקש ממנו נדבה או יקרא לו מורי. בשביעות רצון זרק לקערת הקבצן שני מטבעות קטנים, והקבצן מיהר ומשך בחזרה את כפתו השחורה, לפת את המטבעות וטמן אותם בבלואיו."
  • "פשוטי העם נאלצו לעזוב, והם עזבו בתלונות ובקללות על כך שאיש עשיר יכול לעשות כרצונו, והם ארזו את חפציהם המרופטים והלכו משם מלאי כעס, ורטנו שביום מן הימים יחזרו, כמו שהעניים חוזרים תמיד כשהעשירים מתעשרים מדי."
  • "אני אחפור בשדות רגב אחר רגב, ואתן לילדים שלי לאכול אדמה, וכשהם ימותו אקבור אותם באדמה, ואני ואשתו ואבי הזקן – כן, אפילו הוא – אנחנו נמות על האדמה שנתנה לנו חיים!"