שלום דובער שניאורסון
(הופנה מהדף האדמו"ר הרש"ב)
רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א - ב' בניסן ה'תר"פ; 5 בנובמבר 1860 - 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד-ליובאוויטש, בראשה עמד משנת 1882 ועד לפטירתו בשנת 1920.
כללי
[עריכה]- "אדם שמשקר, את העולם הוא לא באמת מרמה, את המציאות הוא לא משנה, והבורא - "אין נסתר ממנו". אם כך, היחיד שהוא מרמה - זה את עצמו; ומה ה"קונץ" לרמות טיפש?!"
- "הקב"ה ברא שתי עיניים עין ימנית בכדי שנראה את המעלות שבזולת ועין שמאלית כדי שנראה את החסרונות שבנו ונתקן אותם."
- "אהוב את הבקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי." ~ [1]
- "פתגם חסידי מביא לצלילות הדעת ו"מנקה" את הלב. הנהגה טובה חסידית מאירה את הבית. ניגון חסידי מחזק את התקווה והביטחון, מביא שמחה ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה."
- "אני עולה השמימה, את הכתבים אני משאיר לכם." ~ דבריו לבנו רבי יוסף יצחק שניאורסון זמן קצר לפני פטירתו [2]
- "המרמה את הזולת הוא דווקא מי שהוא פיקח. טיפש - קרוב יותר אל האמת. השכל מהווה הסתרה על האמת."[3].
- "טובה פעולה אחת מאלף אנחות."
- "תוכן החסידות הוא שעל המוח לתת ללב להבין מה עליו לרצות, ועל הלב להביא בחיים את מה שהמוח מבין."[4]
- "פירות ערלה אסורים לעולם אף לאחר עבור שלוש שנות הערלה. גאווה וגסות הרוח וכן החזקת טובה לעצמו הבאה מלימוד התורה ומהתעסקות בעבודה שבלב - הם ערלת הלב, ואי אפשר לפדותם, היינו לטהרם או להכשירם, באיזה טעם שיהיה."[5]
השפעה על הזולת
[עריכה]- "מי שרוצה להיות משפיע, עליו קודם להיות מקבל."
- "כשמעמידים פנס - מתקבצים החַפֵצים באור, כי אור ממשיך - אור מושך אליו."
במהלך פגישותיו עם זיגמונד פרויד ב-1903
[עריכה]- הרש"ב: "אל תיתן למי שאתה עכשיו להפריע למי שאתה יכול להיות." ~נאמר בתוך הסבר על כך שאנשים נתקלים במחסומים שהם שמים לעצמם, מפני שאינם אוהבים שינויים.
- הרש"ב: "תורת החסידות מלמדת, שהמוח צריך לגרום ללב להבין מה צריך לרצות, והלב נדרש ליישם בחיים את מה שהמוח מבין."
- פרויד: "איך עושים זאת, והרי המוח והלב הם שני עולמות נפרדים וים גדול מפריד ביניהם?"
- הרש"ב: "זו אכן העבודה, להקים גשר בין שני חלקי עולם אלה, או לפחות לקשר ביניהם בכבלי חשמל או טלפון באופן שהאור שבמוח יגיע גם ללב."[6]
