יוסף יצחק שניאורסון

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון

רבי יוסף יצחק שניאורסון (י"ב בתמוז ה'תר"מ - י' בשבט ה'תש"י) הוא האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד-ליובאוויטש. פעל להפצת יהדות במחתרת ברוסיה הסובייטית, נאסר ואף הוגלה על ידם. בסוף ימיו היגר לארצות הברית, שם ביסס מחדש את החסידות.

כללי[עריכה]

  • "אסור לספר לשון הרע על יהודי, וגם על עצמך לא".
  • "העבר-מלמד העתיד"[1]
  • "צעצוע זה [אקדח] יכול לאיים על אנשים שלהם עולם אחד וא-לים רבים. את מי שמאמין בא-ל אחד ושתי עולמות - אין צעצוע זה מפחיד." ~ תשובתו לחוקר הרוסי שאיים עליו באקדח כדי להוציא ממנו הודאה בארגון מחתרת יהודית.
  • "אמריקה אינה שונה." (מיהדות מזרח אירופה) ~ תשובתו למנהיגים יהודים שניסו לשכנעו כי באמריקה אי אפשר לצפות לאותה רמה של יהדות כפי שהיה באירופה.
  • "חושך לא מגרשים עם מקל, חושך מגרשים עם אור".
  • "כשאוחזים ב'אמת', אפילו בקוץ הראשון שבאות אלף שבאמת - גם זה אמת."
  • "כמה מן השטות והעיוורון יש בזה, אשר האויל לועג להכסיל, אטום המוח לנבער מדעת, הגאה לגס הרוח, המכוער להמזוהם וכן בשארי בעלי מומין המוסרים מבלי התחשב כלל עם מומי עצמם[2].
  • "סובל אני במאד, בכל ימי עבודתי נזהרתי מהאנטי, ומיקר אני את העובד ועושה ושונא את המנגד והאנטי[3].
  • "הרוגז על שקר העולם אינו כל כך מהשקר, אלא ממה שהשקר נדמה לאמת. עושים את השקר לאמת[4].
  • "חכמה עילאה בתוך שק של בשר ועצמות עם דם רותח[5]. ~ על הנשמה שנמצאת בגוף היהודי.
  • "כוכב רע הופיע בשמי אשכנז, הוא משה מדעסוי ימח-שמו-וזכרו, איש תורני המלא אשכולות מרירות למו. וילש בצק בלולה כפירה ותורה, ובזמן קצר הנה מדינת אשכנז הורעלה כי המה מנדלסון וחבריו, וכלפיד אש בעמיר כן אכלו ברבני אשכנז על ימין ועל שמאל, וירץ גולגלת ישראל וירטש עוללי יעקב, ויבקע אלופי היהודים וישימם בכיור אש להב המדעים". ~ על המשכיל משה מנדלסון[6].*
  • "על החסיד להיות שנון אך שנינותו צריכה להיות מכווונת כלפי פנימה"
  • "כשמעמידים פנס בלילה ברחוב מתקבצים סביבו אנשים."

מתוך ספר "היום יום"[עריכה]

  • "תנועת צדיק, ומכל שכן ראיה או שמיעת קול, צריך לפועל שלא ישכח לעד."
  • "הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. אל תאמינו לנביאי השקר המבטיחים לכם ישועות ונחמות אחרי כלות המלחמה, זכרו דבר ה' (ירמיה יז, ה) ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן ד' יסור לבו. שובה ישראל עד ד' אלקיך, והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש." ~ ממכתב ליהדות אמריקה בזמן השואה
  • "זוהר מרומם את הנפש, מדרש מעורר את הלב, ואמירת תהלים בדמעות רוחץ את הכלי (גוף האדם)."
  • "כאשר אדם מדבר עם רעהו בעניני עבודת השם והם לומדים יחד, הרי זה שתי "נפש אלוקית" (יצר טוב) כנגד "נפש הטבעית" (הרצון הגופני) אחת."
  • "כשם שהנחת תפילין היא מצווה מהתורה על כל יהודי, ללא חילוק אם הוא גדול בתורה או אדם פשוט, כך חוב גמור על כל יהודי להקדיש חצי שעה בכל יום למחשבה אודות חינוך ילדיו, ולעשות כל אשר בכוחו, ויותר מכפי כוחו, לפעול על ילדיו שילכו בדרך בה הם מודרכים."
  • "באנחות לבד לא נושע. האנחה היא רק כפת המנעול לפתוח את הלב ולפקוח את העינים שלא לשבת בחבוק ידים, רק לסדר עבודה ופועל, איש איש באשר יוכל לפעול ולעשות בתעמולה לחיזוק התורה הרבצת התורה ושמירת המצות, זה בכתבו וזה בנאומו וזה בכספו."
  • "יציאת מצרים היא יציאה ממיצרים וגבולות, תורת החסידות מלמדת כיצד להתעלות מעל המיצרים והגבולות של העולם (החומרי)."
  • "אנן פועלי דיממא אנן (אנו פועלי יום - על פי תלמוד בבלי מסכת עירובין ס"ה, א'). יום הוא אור, עבודתנו היא עבודת האור, להאיר את העולם באור תורה."
  • "כל איש בישראל עליו לדעת, כי הוא שליח אדון כל, למען הביא לפועל - בכל מקום שהוא - רצונו ית' [יתברך] וכוונתו בבריאת העולם, שהם להאיר את העולם באור תורה ועבודה, והוא ע"י [על ידי] קיום מצות מעשיות והשרשת מדות טובות."

מקורות[עריכה]

  1. ^ https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9548.htm
  2. ^ קונטרס כללי החינוך וההדרכה לאדמו"ר הריי"צ, פרק ג'.
  3. ^ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"א, עמוד קל.
  4. ^ ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ קיץ ת"ש, עמוד 102.
  5. ^ לקוטי דיבורים, שמיני עצרת ושמחת תורה תרצ"ה, עמ' 262.
  6. ^ ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד 290. מכתב משנת תרפ"ג.