האחים קרמזוב

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

האחים קרמזוב (ברוסית: Братья Карамазовы) הוא רומן מאת הסופר הרוסי פיודור דוסטויבסקי שראה אור בשנת 1880.

ספר 2, פרק 3[עריכה]

  • "אין בנמצא ולא יכול להיות פשע עלי אדמות שעליו אלוהים לא ימחל למי שמתחרט באמת ובתמים. ומדוע? כי האדם אינו יכול לבצע פשע כה גדול עד כי ירוקן מתוכנה את אהבתו האינסופית של אלוהים."
  • "אם אתה מביע חרטה, אתה אוהב, ואם אתה אוהב אתה נמצא עם אלוהים. האהבה מכפרת על הכול וגואלת את הכול."
  • "האהבה מהווה אוצר כה אינסופי עד כי יש בכוחה לקנות את העולם כולו ולכפר לא רק על פשעיך, אלא גם על אלה של כל בני האדם. לכן, הסר מלבך את הפחד."

ספר 2, פרק 4[עריכה]

  • "אם אתה אומר שאני נראה שמח דבר אינו יכול לתת לי הנאה גדולה יותר, כי בני האדם נבראו כדי להיות מאושרים, ואלה המאושרים לחלוטין יכולים לומר לעצמם: 'אני מבצע את רצונו של אלוהים על האדמה הזאת'. הצדיקים, הישרים והקדושים המעונים כולם היו אנשים מאושרים."

קטעים אחרים[עריכה]

  • "האם קיימת בעולם כולו ישות סמכותית שיש בכוחה לסלוח?"
  • "אבות ומורים, אני שואל את עצמי מהו הגיהנום. סבורני כי מדובר בסבל שבו אנו חשים כאשר אין בכוחנו לאהוב עוד."
  • "אנשים מדברים לפעמים על אודות אכזריות חייתית; הם עושים עוול עם החיות, כי חיה לעולם אינה יכולה להיות כה אכזרית כמו האדם."
  • "אני סבור כי השטן איננו קיים, וכי האדם הוא אשר יצר אותו. הוא יצר אותו בצלמו ובדמותו."
  • "היופי הוא דבר איום ונורא כי הוא איננו מובן; אלוהים אינו שולח לנו אלא חידות?"
  • "היופי הוא מסתורי ונורא; אלוהים והשטן לוחמים זה בזה שם, ושדה הקרב הוא לבו של האדם."
  • "אדם המשקר לעצמו ומאמין בשקריו הופך להיות לא מסוגל להכיר את האמת של עצמו ושל הזולת. בסופו של דבר הוא מאבד את כבודו העצמי ואת הכבוד לזולתו, וכאשר אין הוא מכבד איש הוא איננו יכול עוד לאהוב, נכנע לשפלות שבתשוקותיו ומתנהג כחיה כדי לספק את יצריו."