האיקו

הַאיקוּ (ביפנית: 俳句) היא צורת שירה שמקורה ביפן המורכבת משירים קצרים של שלוש שורות המתארות חוויה באופן מתומצת. צורת השירה הזו אומצה גם על ידי משוררים שונים ברחבי העולם.

"בריכה עתיקה / צפרדע קופצת / קול המים." ~ מצואו באשו
"אור הירח / פונה מערבה, צלי הפרחים / פונים מזרחה." ~ יוסה בוסון
"הוא עוטה שמיכה / ושוקע בשינה / ההר במזרח." ~ הָאטוֹרִי רָנְסֶצוּ
"מנחירו של / פסל הבודהה עפה / הסנונית." ~ קוֹבָּיָאשִׁי אִיסָה
"לבנה יותר / מהסלע על הר הסלעים / רוח הסתיו." ~ מצואו באשו
"חוצה את הנהר בקיץ / עד כמה טוב / הסנדלים בידיי." ~ יוסה בוסון
"המחסן נשרף: / דבר אינו מסתיר / פני הלבנה." ~ מִיזוּטָה מָסָהִידֶה
"שבת בכל העולמות / בקערה חבצלת האור / אנחנו מתנשקים." ~ מרדכי גלדמן
"גחליליות הדייגים רחוקות / על ספסל בחשכה / אני עד ליקום כולו." ~ מרדכי גלדמן
"אין דבר שאתה יכול לראות שאיננו פרח / אין דבר שאתה לא יכול לחשוב שאיננו ירח." ~ מצואו באשו

נאמר עליו

"רגע האיקו הוא אותו הרף של אינטנסיביות מוחלטת בו תפיסתו האינטואיטיבית של המשורר נמצאת בשיא שלמותה ומתוך כך נגלה טבעו האמיתי של המראה שלפניו. זהו הרף בו המילים המחוללות את החוויה והחוויה עצמה יכולים להיעשות אחד. טבעו של רגע האיקו הוא אל־זמני ויש בו איכות נצחית, שכן במצב תודעה זה האדם וסביבתו הם שלם אחד שאין בו ממד של זמן." ~ קנת' יאסודה
"ההאיקו מתאים במיוחד לתרבות בת זמננו, שהיא תרבות מצלמת יותר מאשר כותבת. ניתן לומר, שעינו של משורר ההאיקו דומה למצלמה. בראותה מראה ייחודי, היא נלחצת ו'מצלמת' אותו במילים ספורות. יתרה מזאת, הטכנולוגיה של הצילום וטכניקת השירה זמינות וקלות לשימוש." ~ שונית שחל־פורת
"פרדוקסים הם שירי ההייקו של הפילוסופיה. הם מטרידים והומוריסטיים, קצרים ונצחיים, לוגיים וקיומיים." ~ שאול סמילנסקי

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: האיקו

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: האיקו

סרט קצר על שירת האיקו (באנגלית)