האלכימאי

האלכימאי (בפורטוגזית: O Alquimista) הוא ספר מאת פאולו קואלו, הסופר הברזילאי המפורסם, המתאר את קורותיו של נער העובר חוויות רבות במהלך מסע שהוא עורך, חוויות אשר גורמות לו ללמוד דברים רבים על העולם ועל חייו. הספר יצא לאור ב־1988.

"במקום שנמצא ליבך, שם יהיה גם האוצר שלך."
"אומץ לב היא התכונה החשובה ביותר למי שמחפש את שפת העולם."
"כל רגע של חיפוש הוא רגע של פגישה עם אלוהים ועם הנצח."
"אוצרות מתגלים בכוח המים השוטפים, ואותם הזרמים גם קוברים אותם".
"אין אנו יכולים להיות גאים באיש, אם אין אנו מכירים את ביתו."
"אולי אלוהים לא ברא את המדבר, אלא כדי שהאדם יתענג למראה עצי התמר."
"המדבר כמוהו כאישה קלת דעת הגורמת לפעמים לגברים להשתגע."
"איש אינו יכול להימלט מלבו; לכן צריך להאזין לו."
"השעה האפלה ביותר היא זו שלפני זריחת החמה."
"בדרך כלל, המוות גורם לאדם להיות ער יותר כלפי החיים."
"קיים דבר אחד בלבד הגורם לחלום להיות לא אפשרי, והוא הפחד מכישלון."
"אין אנו חשים בכך שבכול יום אנו הולכים בדרך חדשה."
"הפחד מפני הסבל גרוע מפני הסבל עצמו."
"כל חיפוש נפתח תמיד עם מזל של מתחילים. וכל חיפוש מסתיים במבחן למנצח."
"העיניים מראות את הכוח של הנשמה."
"הדיונות משתנות עם הרוח, אבל המדבר לא משתנה לעולם. כך תהיה אהבתנו."
"החלטה היא רק התחלה. כשמישהו מקבל החלטה, הוא בעצם קופץ לתוך זרם חזק שיישא אותו למקומות שכלל לא חלם עליהם בשעה שהחליט."
"אם אתה שם לב להווה, אתה יכול לשפר אותו, ואם אתה משפר את ההווה, מה שיבוא אחר כך גם הוא יהיה טוב יותר."
"נשמתו של העולם ניזונה מאושרם של בני האדם. וגם מן העצב, מן הקינאה ומצרות העין. חובתו האמיתית היחידה של האדם היא להגשים את ייעודו. כל הדברים אינם אלא אחד. וכשאתה רוצה משהו, היקום כולו נחלץ לעזרתך כדי שתגשים את המשאלה שלך."
"האפשרות שהחלום יתגשם היא שעושה את החיים מעניינים."
"בני האדם לומדים מוקדם בחייהם מה הסיבה לקיומם [...] ייתכן שבגלל זה הם גם מחליטים לוותר עליה כל כך מוקדם. אבל ככה זה."
הוא נזכר בחרב. זה היה מחיר יקר תמורת התבוננות קצרה, אבל הוא באמת לא ראה דבר דומה לה. ופתאום הבין שהוא יכול להביט על העולם כקורבן מסכן של גנב, או כהרפתקן המחפש אוצר. 'אני הרפתקן המחפש אוצר', אמר לעצמו לפני שנפלה עליו תרדמה."
"הרבה דברים חדשים הוא לומד עכשיו. דברים שכבר התנסה בהם, אבל הם חדשים בשבילו, כי הם עברו עליו מבלי שיבין אותם. והוא לא הבין אותם כי היה רגיל אליהם."
"החום נמשך עד לרדת הלילה, וכל הזמן הזה הוא צריך לשאת את המעיל. אבל כשחשב להתלונן על כובד משקלו, זכר שהמעיל הוא שהגן עליו מפני קור השחר."
"לרגע השתררה דממה כה עמוקה, עד שנדמה כאילו כל העיר ישנה. קול לא עלה מן השווקים, ויכוחים לא נשמעו בין הסוחרים, איש לא עלה לצריח לסלסל בגרונו. אין תקווה. אין הרפתקה, אין מלכים זקנים וחלומות, אין אוצרות ואין פירמידות. כאילו נפלה שתיקה על העולם כי נפלה שתיקה על נשמתו של הנער. לא כאב היה זה, לא סבל, לא אכזבה, רק מבט אחד ריק דרך דלת הזכוכית של בית הקפה הקטן, ורצון גדול למות, ושהכל ייגמר ברגע זה לתמיד."
"האדם אינו צריך לפחד מהבלתי ידוע כל עוד הוא יכול להשיג את מה שדרוש לו ואת מה שהוא רוצה. אנחנו מפחדים לאבד את מה שיש לנו, בין שזה החיים שלנו ובין שזה הרכוש שלנו. אבל הפחד הזה נמוג כשאנחנו מבינים שתולדות חיינו והיסטוריה של העולם נכתבו באותה היד."
איני יודע מדוע צריך להעביר את הדברים האלה בעל פה, הרי הם אינם בדיוק סודות, אלוהים מגלה בקלות את סודותיו לכל בריה... רק הסבר אחד היה לו לכך: צריך להעביר את הדברים בדרך הזאת כי הם עשויים מן החיים הטהורים, וסוג זה של חיים אי אפשר ללכוד בתוך תמונות ובתוך מילים, כי בני אדם מתרשמים מתמונות וממילים, ולבסוף שוכחים את שפת העולם."
"למדתי שיש נשמה לעולם, ומי שמבין את הנשמה הזאת יכול גם להבין את השפה של כל הדברים."
"מה שאתה צריך עוד לדעת הוא זה: לפני שחלומך מתגשם, נשמת העולם בוחנת כל מה שלמדת לאורך הדרך. היא עושה זאת לא מתוך רשעות, אלא כדי שתוכל, יחד עם החלום, להתנסות גם בהתמודדות ובניצחון.זה הרגע שרוב האנשים נכנעים. זה הרגע ש'מתים מצמא בדיוק כשהדקלים מופיעים על קו האופק', כפי שאומרים בשפת המדבר"
"כשאנשים מתיעצים אתי, אני לא קורא את העתיד; אני מנחש את העתיד. העתיד שייך לאלוהים, ורק הוא מגלה לך אותו במקרים מיוחדים. איך אני מנחש את העתיד? לפי האותות של ההווה, הסוד הוא כאן בהווה. אם אתה שם לב להווה, אתה יכול לשפר אותו. ואם אתה משפר את הווה, מה שיבוא אחר כך גם הוא יהיה טוב יותר. תפסיק לחשוב על העתיד. תחיה כל יום לפני תורת הנביא, מתוך ביטחון שאלוהים אוהב את בניו. כל יום כשלעצמו מביא אתו את הנצח."
"כשאדם רואה יום יום את אותם האנשים, הם נעשים לחלק מחייו. ואז הם רוצים שהוא ישתנה. ואם האדם אינו מה שהאנשים רוצים שיהיה, האנשים כועסים. כנראה כל אחד יש לו מושג ברור איך האחרים צריכים לחיות את חייהם, אבל אין לו שום מושג על חייו שלו עצמו."
"האזן ללבך. הוא יודע הכל כי הוא בא מן התבונה האינסופית, ויום אחד ישוב אליה."
"אז תמות בזמן שאתה חי את ייעודך. זה הרבה יותר טוב מלמות כמו מליוני אנשים אחרים, שאפילו לא ידעו שיש להם ייעוד."
"כל אחד בתחילת נעוריו יודע מה הייעוד שלו. בשלב זה של החיים הכל ברור והכל אפשרי. בני הנעורים אינם פוחדים לחלום, ולהשתוקק לכל מה שהם רוצים שיהיה להם בחיים. אבל בהמשך הזמן איזה כוח מסתורי מתחיל לשכנע אותם שאי אפשר להם שיגשימו את ייעודם."
"יש בעולם אמת אחת גדולה; תהיה מי שאתה, ותעשה מה שתעשה, כשאתה באמת רוצה משהו, זה מפני שהמשאלה הזאת מקורה בנשמתו של היקום. זאת היא השליחות שלך על פני האדמה."
"מה שקורה פעם אחת אינו יכול לקרות שוב. אולם מה שקורה פעמיים יקרה גם פעם שלישית."
"והוא ידע שרועי צאן, כמו ימאים וכמו סוכנים נוסעים, תמיד מוצאים עיירה שיש בה מישהו שיכול לגרום להם שישכחו כמה טוב לנדוד חופשי בעולם."
"אנשים חולמים על השיבה הביתה יותר מאשר הם חולמים על היציאה לדרך."
"בשבילה הימים כולם דומים, וכשהימים כולם דומים, הסיבה לכך היא שהאנשים לא מצליחים להבחין בדברים הטובים שקורים בחייהם בכל יום ויום."
"אתה לעולם לא תבין שהאהבה לא מפריעה לאיש להמשיך בדרך אל ייעודו. ואם זה קורה, זה מפני שאין אהבה אמיתית, אהבה שמדברת בשפת העולם."
"העולם שאנו חיים בו יהיה טוב יותר או גרוע יותר אם אנחנו נהיה טובים יותר או גרועים יותר. וכאן מקומה של האהבה. כי כשאנחנו אוהבים, אנחנו תמיד מתאמצים להיות יותר טובים ממש שאנחנו."