הרוקי מורקמי

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
(הופנה מהדף הארוקי מורקמי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרוקי מורקמי בטקס פרס ירושלים, 2009

הַרוּקי מוּרַקַמי (ביפנית: 村上 春樹) (נולד ב־12 בינואר 1949), סופר ומתרגם יפני.

מתוך ספריו[עריכה]

יער נורווגי (1987)[עריכה]

(הוצאת כתר, 2000, תרגום מיפנית: דורון ב. כהן)

  • "כשהכול מסביב חשוך, אין מה לעשות אלא להמתין עד שהעיניים יתרגלו לאפלה."
  • "אפילו הזמן עצמו זרם בהיסוס, נדבק לעקבי עם כל צעד שצעדתי."
  • "[הם] יתחתנו עם עקרת בית חמוצה, שלא קראה את מרקס בחיים שלה, וייתנו לילדים שלהם שמות מתוחכמים ומעצבנים."
  • "אף ענן לא העיב את שמי האביב שלי."
  • "אני לא מאמינה במהפכה, אני מאמינה רק באהבה. "
  • "אנשים ביקשו שינוי, ונראה היה שהשינוי הוא כבר מעבר לפינה. אבל לאמיתו של דבר כל ההתרחשות הזאת הייתה לא יותר מתמונת רקע חסרת תוכן וחסרת משמעות. אני כמעט שלא הרמתי את הראש, גורר את עצמי מיום ליום, יום אחרי יום."
  • "ככל שזכרונותי על נאוקו דוהים, כך מעמיקה יכולתי להבין אותה. גם את הסיבה לבקשתה 'אל תשכח אותי' אני מבין עכשיו. היא, כמובן, ידעה זאת כבר אז. היא ידעה שזכרונותי עליה ילכו וידהו עם השנים. לכן היתה מוכרחה לבקש ממני. 'אל תשכח אותי לעולם. זכור שהייתי קיימת."

קורות הציפור המכנית[עריכה]

  • "עובדה אינה חייבת להיות אמת, ואמת עשויה להיות לא עובדתית."
  • "התחושה הזאת לא דמתה כלל למה שדמיינתי לי כרעב עז. שיערתי שרעב הוא תחושה של חיסרון. אולם, התחושה דמתה יותר לכאב גופני – גופני לחלוטין וישיר לגמרי, כאילו מישהו חונק או דוקר אותי. והכאב לא היה יציב. לא הייתה בו עקביות. הוא היה עולה כמו גאות מתנפחת עד שהייתי על סף עילפון, ואז הוא נמוג בהדרגה."
  • "אבל ל'סמטה' שלנו לא היו כניסה או יציאה. גם הביטוי 'מבוי סתום' לא התאים לה: למבוי סתום יש לפחות קצה אחד פתוח – ולסמטה הזאת היו שני קצוות ללא מוצא."

מרדף הכבשה[עריכה]

  • "מזח ללא ים היא צורת חיים מוזרה ביותר."

על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה[עריכה]

(תרגום: עינת קופר)

  • "מבית הספר היסודי ועד לאוניברסיטה, על פי רוב לא היה לי עניין בדברים שאילצו אותי ללמוד,פרט למקרים יוצאים מן הכלל."
  • "רק כשסיימתי את חוק לימודי במערכת החינוך ויצאתי אל החיים, התחלתי להתעניין בלימודים. הבנתי שכאשר אני שוקד על תחום שבו יש לי עניין, בקצב המתאים לי ובדרך המועדפת עלי, אני מצליח להקנות לעצמי ידע וטכניקה בדרך היעילה ביותר."
  • "אם ירדו המכירות בתעשיית הביגוד, אם יישטפו גזעי עצים רבים אל החופים, אם יתרחשו שטפונות, אם תהיה בצורת, אם יעלה מדד המחירים לצרכן - מרבית האחריות תוטל על ההתחממות הגלובלית. העולם זקוק למנוול תורן, שאליו אפשר לכוון אצבע מאשימה ולומר: "הכל בגללך!""
  • "בנקודה מסויימת בחיינו, כשההכרח דוחק בנו ולכן אנו זקוקים למשהו הדומה למסקנה ברורה, מי שנוקש על דלת ביתנו ברוב המקרים הוא שליח הנושא עמו בשורה רעה."