הבשורה על-פי יהודה (ספר)

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת הספר

הבשורה על־פי יהודה הוא רומן מאת עמוס עוז על קורותיהן של מספר דמויות בירושלים של סוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים. הספר יצא לאור ב־2014.


  • "מי שיש בו העוז להשתנות. תמיד הוא ייחשב בוגד בעיני אלה שאינם מסוגלים לשום שינוי ופוחדים פחד מוות מפני שינוי ואינם מבינים שינוי והם מתעבים כל שינוי."
  • "אף היהודי החדש שלכאורה צמח כאן, לגמרי אינו חזק ואינו זדוני כי אם חמדן, מתחכם, רעשני, מבוהל ואכול חששות ופחדים."
  • "בהרבה דירות בירושלים אפשר למצוא על קיר הסלון את מערבולות הכוכבים של ואן גוך או את רתיחת הברושים שלו, ומחצלות קש עדיין פרושות בחדרים הקטנים."
  • "הוא היה בחור רחב גוף, מזוקן, כבן עשרים וחמש, ביישן, רגשן, סוציאליסט, אסתמטי ונוטה להתלהב בקלות ולהתאכזב חיש קל."
  • "הוא היה משתכר בן רגע מרעיונות חדשים, בתנאי שהרעיונות האלה יבואו בלבוש שנון ויכילו איזו תהפוכה."
  • "שואף היה תמיד לסיים כבר את כל המוטל עליו, למחוק כל מה שרשום בפתק הסידורים היומי שלו. ולחזור סוף־סוף אל השקט של חדרו."
  • "החליטה ירדנה להיפרד ממנו ולהיעתר להצעת נישואים שבאה מאת החבר הקודם שלה, הידרולוג חרוץ ושתקן בשם נשר שרשבסקי, מומחה לאגירת מי גשמים, שכמעט תמיד ידע לנחש בדיוק מה עומד להיות רצונה הבא."
  • "נהרות שלמים של נקמה וצדק ומרוב צדק הארץ מכוסה בתי קברות וזרועה כפרים שנמחקו."
  • "למדתי ממך לפקפק קצת. אולי בגלל זה אני כבר מעולם לא אהיה מהפכן אמיתי, רק מהפכן של בתי קפה."
  • "מתכווצת תמיד לתוך עצמה כממתינה למהלומה בכל רגע."
  • "טוב היה לו להניח את ירושלים לנפשה ולחוש כי כל רגע חולף מרחיק אותו ממנה."
  • "בקומה השנייה הופיעה אישה צעירה ויפה בשמלת קיץ צבעונית, שירבבה חצי גוף החוצה, שדיה החזקים נלחצים אל אדן החלון, שערותיה ארוכות ופזורות, ותלתה חולצה רטובה על החבל. שמואל הביט בה מלמטה. נעימה, עדינה, לבבית ואולי גם מאירת פנים נראתה לו האישה הזאת."

קישורים חיצוניים[עריכה]