הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן קרמר (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 - י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797) נודע בכינויים: הגאון רבי אליהו, הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א. היה תלמיד חכם ופוסק נודע, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים. היה גדול במקרא, בתלמוד ובקבלה, פוסק מקורי ומרכזי, ובקיא במדעים. היה מהמנהיגים האידאולוגיים של ההתנגדות לחסידות במזרח אירופה.
מתוך אגרת הגר"א
[עריכה]- "הדבור והמדות צריך הרגל רב."
- "הלמוד אינו נקבע באדם, כי אם בישוב ובנחת."
- "הרשע יודע בעצמו שרע ומר דרכו, אך שקשה לו לפרש."
- "העולם דומה לשותה מים מלוחים, ידמה לו שמרוה, וצמא יותר."
- "וכל רגע ורגע שהאדם חוסם פיו זוכה בשבילו לאור הגנוז שאין מלאך ובריה יכולים לשער." ~ דברי חז"ל במדרש
- "ומה־הנאה לאדם שסופו לפרוש לעפר רמה ותולעה, וכל הנאות יתהפכו לו בקבר למרה והמות כרוך באדם. ומה העולם־הזה, כי כל ימיו כעס ומכאובים, גם בלילה איננו מניח לו לישון, והמות אינו מקווה, והכל יביא במשפט, על כל דיבור, ולא נאבד אפילו דיבור קל."
- "ובשבת ויום־טוב אל תדברו כלל מדברים שאינם נצרכים מאד. וגם בדברים הנצרכים למאד תקצרו מאד, כי קדושת שבת גדולה מאד, ובקושי התירו לומר שלום בשבת." ~ ירושלמי שבת, וכן בתוספת שבת דף קי"ג
- "ויותר טוב להתפלל בבית, כי בבית־הכנסת אי־אפשר להנצל מקנאה, ולשמע דברים בטלים ולשון־הרע... וכל־שכן בשבת ויום־טוב שמתאספין לדבר, יותר טוב שלא תתפלל כלל."
- "העיקר לזכות לעולם־הבא בשמירת פיו, וזהו יותר מכל התורה והמעשים."
חכמות חיצוניות
[עריכה]- "והנה בהיותי בקהילת קודש ווילנא המעטירה… שמעתי מפי קדוש כי כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות – לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה כי התורה והחוכמה נצמדים יחד... וציוה לי (=הגאון) להעתיק מה שאפשר ללשוננו הקדוש מחוכמות כדי להוציא בולעם מפיהם וישוטטו רבים ותרבה הדעת בין עמינו ישראל." ~ בהקדמה לספר "אוקלידוס" בתרגום לעברית שנעשה על ידי ר' ברוך בן יעקב שיק משקלוב, האג תק"ם - 1780; צוטט בשינויים קלים בהקדמה ל"פאת השולחן"
- "בזכות שמתרחקים מאותן העוסקים בלימוד פילוסופיא אלהית, לימודית וטבעיות יזכו לעתיד לבא לאור ד'." ~ אבן שלמה, פרק י"א, סי' ד'
- "הרמב"ם [...] נמשך אחר הפלוסופיא ולכן כ' שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכול הוא שקר אבל כבר הכו אותן על קדקדו שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמ' על פי שמות וכשפים [...] והפלסופיא הטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ולעקור אותם מפשטן וח"ו איני מאמין בהם ולא מהם ולא מהמונם אלא כל הדברים הם כפשטן אלא שיש בהם פנימיות לא פנימיות של בעלי הפלוסופיא שהם חצוניות אלא של בעלי האמת." ~ ביאור הגר"א על יו"ד סי' קע"ט סע' ו' ס"ק י"ג
נאמר עליו
[עריכה]- "ולפי הנשמע אין במדינות ליטא מי שירום לבבו שלא לבטל דעתו מפני דעת הגאון החסיד ולאמר בפה מלא אין בפיהו נכונה ח"ו, כי אם במדינות הרחוקות בתורגמא ואיטליא ורוב אשכנז ופולין גדול וקטן ובזאת חפצתי באמת". ~ רבי שניאור זלמן מלאדי, בספר אגרות קודש אדמו"ר הזקן, האמצעי והצמח צדק, אגרת לד, עמוד פח
- "אנו מתייחסים להגר"א בשורה של משה רבנו, עזרא, רבנו הקדוש, רב אשי והרמב"ם. הגר"א שנתגלה תורה על ידו כקדוש מעותד לכך שהאיר במה שלא הואר עד שבא ונטל חלקו, והוא נחשב כאחד מהראשונים, מדרגתו ברוח הקודש, ביגיעתו ובבקיאותו בעיון העמוק בכל התורה המצויה עתה בידינו, אי אפשר כלל לצייר את אפשרותם." ~ רבי אברהם ישעיה קרליץ, החזון איש, קובץ אגרות חזון איש חלק א' סימן ל"ב
- "הגאון הנורא כאחד מן הראשונים מרן אליהו מווילנא." ~ הכתב והקבלה במכתבו בראש ספר עליות אליהו
- "מהר"א מווילנא אשר כחו כאחד הראשונים." ~ שו"ת מהריא"ז ענזיל סימן ל"ז
- "אנו זכינו לראות בעינינו אדוננו מרנא ורבנא גאון ישראל וקדושו, ר' אליהו חסיד, הוא היה עיר וקדיש כאחד מן הראשונים, וכל מדות שמנו חכמים בתלמיד חכם נראה ונגלה לכל שהיו בו, בין בתורה בין ביראה, בין בהנהגותיו, בקיאותו..." ~ הרב אברהם דנציג בעל חיי אדם בהקדמתו לספר זכרו תורת משה
