הגשש החיוור

הגשש החיוור, המכונים גם הגששים, הייתה להקת בידור אשר פעלה בנוף הבידור הישראלי מעל לשלושים שנה. חברי הלהקה – גברי בנאי, שייקה לוי וישראל פוליאקוב – הם חתני פרס ישראל תש"ס עבור תרומה לחברה.

שירים שערים וטכנאים

"הלו זה בלומפילד?"

"תגיד לי אדוני אתה רוצה שאני אקרא למשטרה?"

"אז זה לא בלומפילד?"

"מה זה בלומפילד?"

"בלומפילד זה מגרש כדורגל."

"תגיד לי חבוב אני נשמע לך מגרש כדורגל?"

"לא אתה נשמע לי בקושי שולחן פינג פונג."

"נקווה שהשגנו את המשחק המרכזי השבת, ה-לו בלומפילד!"

"זה בלומשטיין!! בלומשטיין!!"

"לך לעזאזל בלומשטיין"

"הלו? זה בלומפילד?"

"הו לא, זה בלומשטיין"

"הלו? בלומשטיין?"

"לא, זה בלומפילד"

"סליחה, טעות"

"מה הייתה הדקה?"

"מי הבקיע למי?"

"אוהד, תסלח לי... מהן בדיוק הדרישות שלכם כאוהדים?"

"אז ככה רוצים לקבוע מי יהיו השופטים! אם לא אנחנו החלטנו לשרוף את המועדון!"

"תגיד לי בבקשה אתה יכול למנות את הדרישות שלכם?"

"למה למנות שאני יכול לספור לך אותם?"

"בבקשה מנה."

"מה?"

"ספור."

"אז ככה, אנחנו רוצים 15 ניצחונות בשנה מינימום... 15, כן? אם לא - נשרוף את המועדון. אנחנו גם רוצים לקבוע, פעם אחת ולתמיד, מי יהיה השחקנים, מי יהיה המאמנים, מי יהיה התוצאה, ומי יהיה מזג האוויר."

"ואם זה לא יינתן לכם?"

"אנחנו נשרוף את המועדון."

"ואם זה שידור חי, אנחנו לא אוכלים חרא?"

"בדקה ה88 קרה הבלתי יאומן"

"מה קרה?"

"הבלתי יאומן"

"כפר סבא נראית רעננה ואת זאת אפשר היה לחוש כבר בהרצליה."

חכם מימון (רופא אליל)

שייקה: "חצי פתח-תקווה תהיה שלך!"

פולי: " - לא רוצה חצי פתח-תקווה!"

שייקה: "יבחוש בן שלולית, מיקרוב בן דומן!"
שייקה: "בן פורת פוחצ'בסקי"

גברי: ״חוח צחוק בין שושני הבכי.״

שייקה: "ביתך יחרב עליך!"

פולי: "שיחרב הבית לא שלי."

חכם מימון רוכב שנית

"המחט הראשונה מחט הילדות."
"אמרת מחטים-אמרתי מחטים סיניים!!"
"אתה יודע על מה העולם עומד? אנא ערף אנא כורדי."

"העולם עומד על שלושה כורדים."

"בזמן האחרון גם כן מציץ לשכנים, הכל תלוי בעונה ובטיב השכנה."
"הסתכלתי פעם, כשגובה הקפה היה בגובה הכיס אבל עכשיו בעוונותינו מחיר הקפה עלה, אין ברירה, מסתכלים בתה."
"נוציא לו ונשחרר אותו ממחט הילדות, נוציא לו גם את מחט הנערות והנה אביך מונח לפניך על מחט הבגרות. בן כמה הוא היה ? בן 50. בן כמה את רוצה אותו? שים אותו 37."
"הוא יגדל הוא יהיה דובי גל."
"המחטים לא דוקר אותו?

מאיפה אני יודע מה אני שכבתי על מחטים?"

"תיקח מכל הבא ליד חופשי חופשי.

מה אתם מוכרים? מצבות!"

נס וואלה נס אבא זה אני הבן שלך ישראל ישראל מי בחנות ? אף אחד באבא אז יאללה מהר לחנות אז בוא נפתח גרז' נעשה גריז

חתונת הדמים

"מהו היעד? מהי המשימה? מיהו האוייב? ומה אנחנו צריכים לעשות במקרה של חתונת אמת?"
"אם אמא של עצמאותה הייתה חיה, היא הייתה מתה!"
"מצידי אתה יכול לגייס את כל השי הציצי"
"לחיים ולמוות"
"אני אוציא לונטורה את העיניים מהעיניים"
"אז איפה אתה רוצה שהיא תתחתן, באולם התעמלות?"
"אם את הכוסות הוא מביא על כיסא גלגלים, בטח את המאזטים יביא באמבולנס"
"בטח סגרו מרפסת"
"אז מה, אני נולדתי ביום ירושלים אז השם שלי זה יהורם גאון?"
"בחיאת פואד, תגיד לו איזה ילד זה ששון?!"

"איזה ילד זה ששון?!"

"מה? מי? איך? מוחרקה? מה זה מוחרקה? אה, זה שם של אבא שלו... זה נשמע כמו שם של איזו מערה או ואדי..."
"התחרפן השסק!"
"אני בן אח שלו. אמא שלו, בן שלה, אבא שלי, אח שלו, דוד שלי"

"שמע נא, אתם לא משפחה-אתם תשבץ!"

"אני לבד התחתנתי עד עכשיו איזה שש, שבע, שמונה פעמים. אני אין שנה שאני לא מתחתן ומתגרש איזה שלוש-ארבע פעמים, יש לי כיסא קבוע ברבנות, מכירים אותי בעל-פה שם"

"בשביל זה התחבושת, מרוב כוסות שהוא שובר"

כבד אווז

"שמעון שלי בפיתה"
"שאשים לך עוד קצת טחינה על שמעון?"
"אבל כבר סיפרתי לך שהשתילו לבנאדם לב של בבון!"
"ציפור קצת טיפש, קצת מטומטם.. לי נראה שאתם תסתדרו מצוין"
"יש פסק הלכה של הרב אנטריקוט, הוא אומר שרק המוח זה השכל, כבד זה חרטא, זה פילטר"
"נשבענו זה לזו, ברגע של חולשה, שאם זה יגמר, נשים בקבוק אחר"
"אתה אסור לך לערבב"

"האחות קריסטינה, האחות קריסטינה, ד"ר פליישר מחפש אותך

דוקטור פליישר, דוקטור פליישר, האחות קריסטינה מחפשת אותך"

"אתה תהיה בנאדם ראשון בעולם עם כבד אווז!!! ראשון בעולם!"

ילד יצירתי

"תן לו לבטא את עצמו, הוא ילד יצירתי"
"נוט אין פרונט אוף דה ילד!"

"אתה רוצה להגיד לי שאתה שכבת עם היועצת החינוכית שלך?

"זה מה שהיא יעצה לי, גם כן יועצת חינוכית"

"אפילו עיתון בשקט, אי אפשר לקרוא בבית הזה!!! גם כן חדשות!! "

השוטר ישעיהו

"בשביל מה שמו לשוטר כובע, בשביל לראות, לא?"
"ילד, איפה אבא שלך? אז תמצא לך איזה אבא ותתפזר!"
"שוטר, בחיאת אבוק, אתה בנאדם שמבין, זה מקום לשים קיוסק?"
"אם לא הייתי רואה את זה בעיניים שלי, הייתי חושב שזה... איזה מערכון מצחיק של שלושת הג'וקרים האלה משבת בבוקר"
"אתה בוא אלי מותק בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא"
"אחת עשרה לעשרים ואחת, ניצחיה שומעת? ניצ ניצ ניצ ניצחיה, תעצרי שם ת'פושטק הזה שזורק קליפות של גרעינים על המדרכה כאילו שהמדינה זה הפח זבל של האבא החורג שלו, תכניסי לו באבי אביו אני כבר מגיע. ראית איזה לכלוך? תותותותותו..
"אז אם אתה לא הכירותך אותו והוא לא הכירותך אותך קישתה מפה תעשה לי טובה"
"הרי לך תעודותי, פשפש בהן ככל שיעלה על רוחך".

"אתה אמרת לי עכשיו שאני פישפש, ההא?"

חיסכו ואימצו

"תצא רגע לגזוזטרה של הבלקון של המרפסת"
"שמה עוד לא היינו"
"פירצה קוראת לגנב, וגנב כשקוראים לו, בא"
"הזמנו חלונות מיוחדים משבדיה."

"איך מיוחדים?"

"מנירוסטה."

"אמרת משבדיה!!"

"החלונות משבדיה, הזכוכית - מנירוסטה!"

"תגיד לו שיביא הכסף, אם לא אני שורף הבנק"
"קח לך איזה מנטול אחד או שניים... או שבעים" (או עשרה-לפי מערכון קודם)
"טעיתי, טעה, טעות, טועים, טעינו" (הגששים השתמשו בציטוט זה בתשדיר התעמולה למפלגת העבודה)
"אנחנוו נעבוד כמו חמורים, נחסוך, ואז יבואו העוברים והחירשים עם החצ'קונים, ויקחו הכסף מהכספוחור!!!"
הפקדתי אלף חמש מאות איך נהיה ארבעת אלפים חמש מאות? לאן נעלמו שלושת אלפים?
שלום שלום, ושילכו לעזאזל
והקבלה?- תעשה קבלת שבת מהקבלה
בנחת איז'ו, בנחת.

אופסייד סטורי

"אתה תיתן לי את הכבוד המגיע לי."
"חצץ, כבוד השופט, חצץ, את הבלוקים גמרנו שבוע שעבר נגד פתח תקווה."
"לאמא שלך לא היה גול, בשביל זה אתה יצאת ככה כמו פאוול."
"כסאח אתה תסגור את הפה, אחרת אני אפתח לך את הראש כאסח."
"תיזהר כסאח אני למדתי קראטה, תיזהר, יש לי תחתונים שחורים כסאח תיזהר."
"לא לחרצץ ולא לחצרץ, לחצצרץ! אני מבקש לתת כבוד לחצוצרץ."
"אתה רואה גם בבית משפט הוא מתנהג כמו אינדיאני ים תיכוני"
"הוא לא התכוון חומיני-חומיני הוא התכוון לקטנים האלה שעפים"
"משכיב אותי על הריצפה, מוריד לי את המכנסיים ודורך לי על הענבים, והמשרוקית של השופט אפילו לא מוציאה מנגינה של מארש. כאילו חתכו את הלשון-עגל שלו. כאילו לקה בשיתוק שופטים כללי"
"אני כל שבת, אפילו אם יוצא יום שלישי, שופך קילו שמן בבית הכנסת לכבוד ההצלחה של בית"ר"
"אני יש לי שני ילדים, אחד קראתי אותו בית"ר, השני ירושלים"
"הגיעו מים עד גועל נפש"

"מה הוא אמר?"

"השופט בן זונה"

"מה אמרת?"

"השופט בן זונה,זה לא אני אמרתי זה הוא אמר"

"אני אמרתי בקצב השופט בן זונה, השופט בן זונה"

"ואז כל הטריבונה התחילה לצעוק אפילו אשתי"

השופט: "מר פנדלוביץ' ישנו?"

פנדלוביץ': "אני ישני, כבודו"

השופט: "אתה ישנך"

כסאח: "גם אני ישנני"

השופט: "אתה ישננך? לילה טוב"

הכה את המומחה

"איך קוראים בעברית לצ'ופצ'יק של הקומקום?"
"הלו? זה רדיו?"
"זוהי השאלה, מהי הפינה?"
"אני נתתי לכן מרשם, בעברית רצפט"
"קישוא פה וקישוא פה, וקישוא אחד לא מוצאים אותו עד היום"
"אישתי שמעה את הפינה שלך, אמרת לשים אבוקדו על הפנים, שמה כמעט נחנקה! (למה?) למה נכנס לה גרעין באף!"

"אני הייתי רוצה לשאול שאלה."

"שאל בני ונען."

"אני לא מנען אני מאשדוד!"

"צפרא טבא, גברת זליבנסקי..

"אבל קוראים לה מועלם.."

"האם אתה נמצא על הקו?

"לא אני על המרפסת בבית"

"מה שמך אדוני?"

"אני אבקש להישאר בעילום שם".

"טוב. איך קוראים לך?"

"משה"

"מה זאת אומרת, הרי אביך היה אחד ממייסדיי גידול הירדן בעמק הבננה"

"מה אתה אומר?!"

"אני מתאר לעצמי שהוא סיפר לך על כל מפעליו החקלאיים והתרבותיים באזור השפלה והגליל"

"מה אתה או... לא, הוא לא סיפר שום דבר"

בוטיק הספרים

"ספרים רבותיי רק היום רבותיי ספרים ספרי לימוד במחיר הקרן, שירה שירה רעננה מלאת מיץ, איזה יופי בדיזינגוף אה משה?"
"וואלה יופי.. חנות בדיזינגוף רצית אה? היי סוצייתי. מה יש ברחוב הזה? בית קברות לבגדים. ירק בחנות דליקטס, פיתה בסופרמרקט, גבינה מלוחה בבוטיק הגבינות, חנות סתם אין כאן! הכל בוטיקים. עוד לא פתחו כאן איזה בוטיק פלאפל? כל סנדלר - מכון הנעל. חנות לתחתונים? 'בוטיק התחת'! אפשר להשתגע."

"למה דווקא ספרים, ולמה דווקא פה בדיזנגוף? אינעלאבוק!"

"אל תקלל משה אל תקלל, אתה לא זוכר מה אבא עליו השלום אמר לפני שהוא מת?"

"מאיפה שאני אזכור?! שלושה ימים לא הפסיק לדבר אני צריך לזכור מה אמר?!?!"

"על הקללה מה אמר".

"המוציא דֵבַ‏ר קֵללה מפיו, איִנַ‏עָ‏ל אבי-אבי-אביו!"

"ספר זה ממש אוצר! לא צריך עיתון דבר! כשספר בביתך אתה לא צריך את אשתך!"
"למה אתה מרטיב אותם, הם יכולים להתקרר"
"שושנת יעקוב צהלה ואפקה, בראותם יחד כל אחד לחוד"
"שש וחצי מחר יום הולדת, בטח בר מצווה אתם עושים בשתיים עשרה ורבע"
"שלשום- אמרת לי 'אתמול', אתמול- אמרת לי 'היום', היום- אתה אומר לי 'מחר'- ומה אני אביא הביתה לאכול: פינוקיו?!"
"ספרים זה עסק מצויין!"
"אבגדמנהו גבדמנהו" (במבטא הונגרי כבד)

"זה ספרים עם כתוב;"

"מה רצית, ספרים עם מחוק? תגיד לי אה?"

המוסך

"בדקת פלטים, פלגינות, עאמה?"
"מחר יש לך בחינה בתיאוריה ואתה מעשית לא יודע."
"אין לך מה לנסוע לחולון, רק תעשה פקקים."
"אני לא יודע שאתה לא יודע?"
"צלצל מחר למשרד הרישוי תגיד שאתה לא בא כי אתה אהבל."
"עושים לך עבודת יד, שלא תגיד, זה פנימית גובלן."
"אני על קוצים, יש לי יציקה על הראש."
"סמי, עזוב הכל סגור איתו חשבון."
"ירדנו למקסימום!"
"מאה לירה?! איך מאה לירה שרק הגומיה עולה יותר?"

"הפיאט לא זזה רוורס."

"למה?"

"למה. אני יודע למה? אני פיאט? אני לא יודע למה. אני יודע לא זזה רוורס."

"הורדת מהג'ק?"

" הורדתי מהג'ק, כן."

"ולא זזה רוורס?"

"לא זזה רוורס."

"שחררת הנדברקס?"

"שחררתי הנדברקס, בטח."

"ולא זזה רוורס?"

"לא זזה רוורס"

"בדקת פלאטים, פלגינות, עאמה?"

"הכל אורגינל, חדש"

"ולא זזה רוורס?"

"לא זזה רוורס"

"הכנסת רוורס?"

"לא!"

"איבכי עליק בכה.."

"אתה נוסע על גשר

איזה גשר?

גשר אלנבי

לאיפה?

לרבת עמון"

"שאלה ראשונה"

"שאלה ראשונה? אתה יכול להתחיל משנייה, ראשונה בליינד אני יודע."

"מה זה? שאלה בפנטומימה? דיבורים, חבוב, דיבורים."

"ניקח שאלה אחרת. תן לי ת'ספר, עשה לי טובה. יום שישי היום, יש לי זמן לחשוב אתה חושב?"

"דבר ראשון אני מזעיק עזרה."

"תזעיק עזרה- יבואו הירדנים והצ'רקסים וירקדו צ'רקסיה כפולה."

"אתה מכשיל אותי בשאלה אחת?"

"היום מכשילים גם ברבע שאלה."

"מפעיל וישרים."

"אם אתה נהנה מזה, תפעיל."

"כמה אמרת לו סמי?"

"כמה שהוא רוצה."

"לא, זה הרבה - תוריד לו משהו. אתה יודע מה? תן לנו כמה שמתחשק לך."

"אם זה ככה - נלך איתך ככה"

"איך?"

"ככה וככה!"

"שר האוצר נכנס במסעדה רומנית אוכל צ'ורבה,

פתאום נכנס השר הפנים, אז השר הפנים שואל אותו "כמה?"

אז שר אוצר אומר לו "שבע!"

אז שר הפנים שואל אותו "מה שבע?"

אז שר אוצר אומר לו "מה כמה?"

"אז מה היה לנו שם?"

"היה לנו ריגולז' ברקס,

פלגים, פלטינות,

שטנגה, פילטר שמן,

שמן ברקס, החלפנו לך גם את האלמנט...

את האלמנט אל תכניס לו לחשבון. האלמנט עלינו, און דה האוס"

נמר בגבעתיים

"נגמרו ימי השירותים"
"הבנאדם בא מתעשיות עתירות שפריץ"
"אנחנו את העבודה שלנו מוכרחים לעשות, אז בוא נעשה את העבודה שלנו. תכניס את הראשון, תגיד לו שאין עבודה ונצא לצהריים"
"אני אשבור לך עצמות אתה תגיד לי אין עבודה"
"כבר עשר וחצי ועוד לא יצאנו לצהריים"
"אני עבדתי 36 שנה בשפריץ-פרץ ממטרות, עכשיו פיטרו. נו, מה יגיד?"
"אתה בישלת נמר - אתה תאכל נמר. אני הולך לאכול שניצל"
"ווסרמן, יש עוד הרבה אנשים שמחכים שנחזור מצהריים"
"50 אחוז? אני פה בסך הכל שניים וחמישים אחוז זה כמעט אחד"

"תגיד לי, של מי זה המפעל של הנמר"?

"של טרזן"

"לא, טוקטלי אתה לא יכול לעשות לי את זה יש לי אישה ושלושה ילדים, מה אני אעשה?"

"אתה תתפוס אותו באזניים ואני בזנב"

"אני לא זז מפה עד אתה מסדר עבודה, אני רוצה לעבוד!"

"מה נעשה טוקטלי?"

"לא יודע.. הוא משוגע, הוא רוצה לעבוד"

"אתה רוצה לצוד נמרים או לא רוצה?"

"כן רק אם אפשר שהעבודה יהיה קרוב לבית"

"תחזור לו על הסוג, עוזרי"

המצילים של ש"ס

"כל האברכים ימינה וכל הבתולות שמאלה! לא להתקרב למחיצה ולא להתערבב!" ~ פתיחת המערכון
"המשגיח הגיע, לא המשיח."
"היה אמזלג, עכשיו זליג."
"בעניין הנשמה מפה לפה תנאי הוא שהמונשמת תהיה מעל 85 ואף אחד מהצדדים שלא יהנה חס וחלילה."
"הפרוצה בלי החולצה."
"שכבה חצי ערומה במלוא מערומיה."
"מה שראיתי בחוף הים באילת לא ראתה שפחה חרופה על המים."
"מסתובבות בחורות עירומות בלבוש חווה אימנו."
"תן קודם לראות אם העבירה מצדיקה תקיעה."
"אנחנו פה לא בשביל להטביע, אנחנו פה בשביל להציל את עם ישראל."
"כמה פעמים אמרתי לך? אתה שמש מציל, לא שמש מטביע."
"תן לי להחליט מה מגעיל לי ומה מגדיל לי."
"גברת, גברת, מה זה עם החזה מעל המים? כנסי עמוק... עוד עוד עד הגרון. גרון עמוק אני אומר לך."
"מאיפה שמתחיל החול- זה החול."- "ברוך המבדיל בין קודש לחול."
"מה אתה חושב שאם אתה צולל אני לא רואה לך את השנורקל?"
"זה שופר צ'ופר."

קרקר נגד קרקר

"הלו? יש מישהו בבית? אהה? או? אה? פה זה משפחת קרקר? אהו.. אוואיה.. הלו? אניבאדי הום?(anybody home) (ושר לעצמו) אימאנאקספציס יאנוס מינוס קיסאסוס... סוקרטס סופרסל סימונציאמוס קסי... (עוצר) אתה זה אדון קרקר? אני מ'פליקס הובלות'... קוראים אותי 'הליקופטר'."
"בשביל קפה לא צריך יום לימודים ארוך."
"הגבות המחוברות שלך, שתי טיפות עינים דולצ'ין."
"אז מה נשאר להעמיס אחרי שלא העמסנו את מה שהיינו צריכים להעמיס ולא העמסנו?"
"מה שאני זוכר מאבא שלך זה רק את אמא שלך."
"תגידי תודה שהוא מצא אותך ואת מצאת אותו. המצב בשוק לא מי יודע מה וכמו שאני רואה אתכם לא יהיו עליכם קופצים."
"אתה עוקב אחרי?"
"בר.. ברר.. ברב.. בר מינן"
"תהיה גבר! תשפיל את עצמך!"
"תשאל למה? למה שאני ככה על הכיפאק, כזה מרחף, יענו סתלבט, על העננים"
"תראה מה זה עולם. קודם היית על קוצים, אחר כך על גחלים, עכשיו אתה על סיכות. למה שלא תהיה קצת על הכיפאק?"
"אנא עארף... העולם מצחיק, אז צוחקים."

"איך את שותה את זה, עם סוכר או עם סוכרזית?"

"סוכרזית, סוכרזית"

"כמה סוכרזית לשים לך?"

"כפית וחצי, שתיים".

"המסור הזה זו לא נגריה?"

"המסור הזה זו אישתי."

"מאיפה אתה יודע שישנתי?"

"הרעש של המסור מהנגריה שהיה..."

"לי אף פעם לא הבאת טורקי קטן."

"טורקי קטן לך? גרוזיני גדול לא היה מספיק"

"... מאז שהחלטתי לחפש את עצמי ולכתוב שירה - אני קוראת לעצמי ברברה"

"(שייקה מתבלבל) בר.. ברר... אם תחפשי הרבה תגלי שאת ברוך."

"קוף!"

"פרה!"

"שימפנזה!"

"צפרדע!"

"מה אתה מתערב?"

"חשבתי משחקים גן חיות, לא ככה?"

"תעשה לי טובה תתחיל להעמיס, אני על גחלים"

"אז תסתובב שיצא רך מכל הצדדים"

"תראה, אם אתה לא מתחיל מיד להעמיס תדע לך שאני מתקשר לפליקס! מפליקס הובלות! ואני מתלונן שאתה לא מעמיס!"

"פליקס לא יענה לך."

"מדוע?"

"אני פליקס"

"תשמע פליקס"

"אבל אתה יכול לקרוא אותי הליקופטר"

"תשמע, הליקופטר"

"אמרתי לך למה קוראים אותי הליקופטר?"

"כן, אמרת, בגלל הסתלבט והעננים והאחלן וג'ברי

תעשה לי טובה, באמת, אני על סיכות."

"תראה מה זה עולם. קודם היית על קוצים, אחר כך על גחלים, עכשיו אתה על סיכות. תהיה קצת על הכיפאק."

"תראה, תאמין לי, אני מבטיח לך, אני אהיה על הכיפאק, על העיניי על הראסי על האמי על המוחרקה."

"קרקר, שתית כבר קפה הבוקר?"

"לא."

"אז בוא נשים מים."

"מים בשביל מה?"

"מים בשביל קפה. מה חשבת, מים לדוד המלך?..."

"יש לי שתי רכבת שדוהרות בתוך עיני".

"תאונת דרכים קטלנית".

"וחושך".

"הלך הפיוז".

"הראש סתום".

"צריך ניקוי ראש".

"יש לי ציפור משוגעת, ששרה בתוך גרוני".

"וואי, וואי וואי וואי וואי".

"מה יש לי, ומה אין לי. ובסך הכל מי אני, מה אני, מי אני, מה אני, מה. מה. מה.

"יפה?"

"מה מה ב.. בטח יפה.. רכבות, ציפורים, עמייאת.. מה יש לי, מה אין לי.. זה לא שיר, זו הצהרת הון גברת קרקר."

"מה נשאר לי בחיים? טוב, תעמיס את השעון מעורר"

"על גופתי"

"למה על גופתך? הבאתי אוטו מסע."

המשמר האזרחי

"איזה קור, הא? והחזאי דווקא אמר שהטמפרטורות יעלו". - פתיחת המערכון
"אתמול שמרתי בבית הספר של הבן שלי(צוחק), טרומפלדור נהייתי."
"הוא משחק בוקר (=פוקר). קלבים קלבים (=קלפים קלפים)"
"וואלה כל לילה הוא משחק בוקר."
"בעל-הבית אומר לא טופ ערפים מסתובבים בלילה עם נשק וכדורים"

"אתם גרים פה בסביבה, זאת אומרת, אתם מהסביבה פה?

כן אנחנו מתל אפיף (תל אביב)

(מאוחר יותר במערכון) מאיפה אתם בארץ?

אנחנו מקליקיליה"

"כן אני עובד במסעדה, בניקיון."

"ואתה?"

"אני גם כן"

"גם כן במסעדה?"

"לא, בבית חולים"

"אז מה גם כן?"

"גם כן בניקיון"

"יש עבודה, אהה?"

"ברוך השם... יש הרבה לכלוך בניקיון."

"אל-בעל-בית. הוא התנדב."

"אז למה הוא לא פה?"

"זה לא עבודה בשביל יהודים".

"אתם מקבלים שכר בשביל ההתנדבות הזאת?"

"חס ושלום."

"למה אתם עושים את זה?"

"בשביל כסף".

"אבל אל-בעל בית לקח אל-בריח ואל-כדורים"

"למה מה, הוא לא סומך עליכם?"

הקפיטריה בטבריה

"תראה את החרמון. איזה דליקטס..."
"אחח, טבריה טבריה... אם היית צפת..."
"יש חדשות, יש נצורות, יש פלאי פלאות"
"אתה אל תיתן לי דוגמא את צורפת. אני איתם גמרתי. הם לא חברותיים. יום עסל יום בסל. דה גול - דה אופסייד".
"צינור, אם הוא מגיע לקומה השנייה, המים מתעייפים והצינור מתכופף"
"מים מתעייפים? שינוחו אחרי הצהריים"
"צינור גומי, מאלומיניום"
"כדי לבנות ארבעים קומות באוויר, צריך לבנות קודם כל שמונים קומות באדמה"

"למה אתה לא יושב?"

"זה רעיון."

"למה לא תשב איתנו קצת?"

"זה רעיון."

"הייתי אצלו במקלט"

"במקלט?"

"הוא עוד במקלט"

"ושמה למעלה תתנוסס הקפטריה, והיא תגרד את השחקים של טבריה."

"10 קומות וכבר מגרד?!"

"אולי בלילה כשהשחקים יורדים."

"אתה איתי או איתו?"

"אני מהאו"ם"

"ואם הוא לא יכוון טוב?"

"האווירון?"

"האווירון."

"לתוך הפיילה?"

"לתוך הפיילה."

"אז ירטבו קצת אנשים"

טבריה תחתית (המשוגעים לדבר)

"פלאי פלאות עוד לא יצא המלון וזה יש לו מלפפון"
"אני מלמלתי אולי יש עליך איזה מלפפון באופן בטחוני?"
"מה לעשות? ה' נתן וראש העיר לקח. יהי שם המלפפון מבורך"
"ברוך דיין מלפפון"
"ברוך מוציא מלפפון מהכיס"
"אפללו 11"
"איך אני אתן לו חצי מלפפון אם יש לי בכיס בקושי קילו?"
"קצת מלח... - תגדל!"
"כפי שאתם יודעים המצב הביטחוני השתפר לרעה"

"חס ושלום כן או חס ושלום אין?"

"חס ושלום-ולהתראות!"

"אפשר קצת מלח?"

"תגדל!"

"בגלל הקמצנות נחרב בית המקדש! טוב...מה לעשות..." (פולי מוציא מלפפון ענק מהכיס )

"ההוא יש לו גויאבה בכיס"

"מה אמר?"

"שיש לך גויאבה בכיס"

"אני יש לי שקשוקה בכיס"

"מה שייך בטחון למלפפון?"

"שייך. קח לדוגמא את אריק שרון, שיום אחד הוא שר הבטחון ויום אחד הוא שר המלפפון"

“רק נרגעה המלחמה באופן שטחי, כבר נהייתה טבריה סדום כמו ראש פינה. טברייני לטברייני אידיאני."

"יש עלייך איזה מלפפון פנוי?"

"הכל תפוס. "

"זה ייבוא פנימי."

"אין אחד לייצוא ידידותי?"

"אין סובסידיום."

כלא שש

"יש לנו סגן משנה זה בחור בן שש עשרה. יש לנו קצינת מיון, וואלה היא שווה, על המשקל של המיון"
"הוא לקח את המסטינג, זרק על הרס"ר, שפך לו את כל השיניים. קיבל העברה לכלא ארבע. והרס"ר קיבל העברה לתל השומר".
"בין עתלית לבין חיפה/ כלא 6 הוא שם נמצא/ אם תרצה לראות אותי/ בכלא שש תמצא אותי./ ווי לי, ווי לי.../ סיגריות מקבלים חמש/ זה, חביבי, כלא 6!/ בכל זאת, מעשנים עשרים/ מטבק של מזרונים./ ווי לי, ווי לי..."
"אני הגשתי בקשה להארכת מעצר על התנהגות טובה"

"אתה יליד הארץ?"

"לא, אני מהתפוצות."

"ואתה אהרן?"

"אני אותה תפוצה שלו!"

"מה הביא אותך הלום?"

"שלום, הרס"ר מכלא ארבע הביא אותו".

"מי זה שם למעלה?"

"מלאך המוות."

"נו, מי זה שם למעלה?"

"טכנאי."

"מה עושה שם למעלה?"

"מקלף בטטות."

"נו, מה הוא עושה שם למעלה?"

"וואלק טכנאי, יש לו טייפ רייקורדר, הוא מקליט!".

"האם יש לצפות, רפי שגם בצאתך מבית הכלא, תמשיך לכתוב?"

"לא, אני לא חושב שיש לצפות בגלל שבחוץ אין לנו את התנאים שיש לנו פה אבל אין ספק שאם אני אחזור לפה אז בליינד יש לצפות."

"אתה תחזור לפה?"

"יש לצפות."

"רפי, מה, מה, מה, מה, מה..." (בגמגום)

"הלו! אתה לא צריך לגמגם, דבר אוטוסטרדה"

"כן, רפי מה, מה, מה, מה..."

"אההההה! מה יש לך אתה? איך אתה בכלל בטלוויזיה? תקבל העברה לטלוויזיה עירקית... דבר אורנג'דה! אה, יענו פניקולדה. שחק אותה ספרינג ככה..."

"רק עוד שאלה קטנה קטנטנה"

"אנחנו גם על שאלות גדולות יודעים לענות".

"בשמי ובשם כל הסוהרים והאסירים, אנחנו רוצים לברך אתכם, ברוך הבא"

"שלום שלום"

"ושלום לכם ושבוע טוב"

"שבוע טוב"

"וחג שמח"

"חג שמח"

"כמו שאומרים, וחגים ושמחים לזמנים בששון, להתראות"

"לא..."

"שמחה, שמחה וזמנים להתראות ושמחות... שמיכות וסדינים ו... יאללה, מעוז צור!"

"פסוקו של יום"

"איצ'יקידנה!"

המכונית המגויסת

"היו מושבים?"
"היה רדיו?"
"סע לשלום חביבי, המפתחות בפנים!"
"אני יודע כתוב וכתוב"

"הגיע האוטו עם הבפלה? אז תביא בפלה."

"אין בפלה."

"אז תביא תפוזים עם בפלה!"

"אבל אין בפלה!"

"אז תביא אשכוליות עם בפלה!"

"וולאק אין בפלה!"

"טוב....אז תביא רק בפלה!"

"היה מנוע?"

"ודאי שהיה מנוע, זה אוטו עם מנוע."

"טאייר חדש, מה יותר טוב לו, כביש חלק או כביש מחוספס?"

"אתה שואל אותי בתור מומחה?"

"אני שואל אותך בתור טאייר!"

"אם שואל בתור טאייר, אני יש לי פנצ'ר!"

"איך אני אקח אותה??"

"מה, לא הבאת גרר?"

"אני קונה את המנוע בעיניים עצומות. איך זה?..."

משיח דופק בדלת

"הרב אבוקסיס פה"

"רק הוא חסר לי עכשיו, הפרענק פרעח הזה. תגיד לו שאני עסוק... אני במקווה"

"אמרתי לו"

"אז תגיד לו שאני יושב עם גדולי תורה"

"גם את זה אמרתי לו"

"אז תגיד לו שאני באמצע ההבדלה, איך-וייס, תגיד לו משהו"

"הוא אומר שהוא רוצה לדבר אתך"

"מה זה הוא רוצה לדבר איתי? זה אני שלא רוצה לדבר איתו"

"אני אראה לו לאבוקסיס הזה, שרב אשכנזי בישראל זה לא ילד טוב ירושלים, אצלי זה או ברוגז ברוגז לעולם, או שולם שולם אף פעם"

"שבוע טוב, רייב קלוצמך"

"אם הוא בא אלי, שבוע טוב כבר לא יהיה לי"

"רגע אחד, כשהוא אומר 'המשיח', למה הוא מתכוון?"

"כשאני אומר 'המשיח', אני מתכוון למשיח"

"והוא ראה אותו?"

"לא, אבל היה טלפון"

"ממי?"

"מהמשיח"

"מתי?"

"ביום שישי. דקה לפני שהשבת נכנסה"

"אוי ויי! ומה הוא אמר?"

"אמר 'אני פה'. זהו, לא הספיק הרבה מפני שפתאום השבת נכנסה"

"אוף, השבת הזאת לפעמים נכנסת כמו איזה קוץ!"

"אבל משיח הוא משלנו"

"אזוי"

"משיח הוא ספרדי"

"אזוי"

"אזוי האמא שלך. עובדה, קוראים לו 'משיח'"

"אם בציצקלך עסקינן, אבוקסיס... אינני זוכר, מה שמה של השחקנית המופקרת ההיא?"

"אני יודע, אליזבת טיילור"

"איזה אליזבת טיילור, אלטע קאקער!"

שירה בציבור

"בפסיכולוגיה אני אפרק לו את הפרצוף אני אומר לך נחצ'ה"

"לא יקרה שום אסון אם ערב אחד אני אשב לבד בבית עם אשתי!"

"......."

"טוב איפה שרים הערב?"

כותב הבקשות

"וכולו וכולו וכיוצא בהללו"

"מה הוא שותה ?"

"ויסקי, עראק, קוניאק שבע שבע שבע שבע שבע שבע"

"שבע שבע שבע, שלוש פעמים"

"כן, אבל הוא שותה שני בקבוקים"

"ארגון אמהות בורחות"

מערכונים שונים

"אם הטיפשות היתה מחלה כואבת, אתה כל החיים היית בגבס" (שבת שלום)
"אה, אתה לא מרוסיה?!" "איזה רוסיה, אני מקרית שמונה" (העולה המיליון)
"לא, אני עובד ניקיון מטעם הלכלוך" (העולה המיליון)
"אה... אומרים ככה, ועושים ככה... יעני ישראבלוף" ~ ישראבנק (השליח בבנק)
"אתה הבנת את זה ברוך?" ~ ישראבנק (השליח בבנק)
"צנזר, צנזר..." (פריסות שלום)
"אם אתה רוצה להתאבד-זכותך! רק תדע לך שאם אתה נהרג-אתה הורס לעצמך את החיים!" (קדם אירוויזיון)
"איך ה... איך השיר? לא, אני מתכוון ככה... משירי ארץ ישראל או שיר טוב?" (קדם אירוויזיון)
"חבריא, באמת, עם כל הכבוד שיש לי לשירה העברית-ואין לי! תבינו, אני מעולם לא העמידותי! אני יוצר!" (קדם אירוויזיון)
"רננו הצדיקים שירו שיר חדש, עם שיפוד טעים יא מאמא, קנטטה לשווארמה!" (קנטטה לשווארמה)
"אביך הוא עשה בורקס?! סביך הוא עשה בלינצ'ס?! דוד המלך שאתה ממנו- הוא עשה יוגורט?!" (קנטטה לשווארמה)
"עשה לך מנהג קבוע, עזוב אותי כל השבוע" (המוסך)
"שהבן שלי יתדרדר לאוניברסיטה? על גופייתי" (שחקן כדורסל)
"לא רק שאני לא רוצה שתלכו, אני אפילו לא יודע למה באתם" (שבת שלום)
"שערה שערה הייתי מוציא לה עם פינצטה פינצטה" (שבת שלום)
"שימשים עליך פלישתון" (שבת שלום)
"באיזה צבע אתה רוצה את הפס כסף?" (הסיידים)
"פיתה יבשה זה חמץ, פיתה טרייה זה טעים" (שביתת רעב)
"יש עוד 'אימות'" (פסטיבל שירי דיכאון)
"בחיים הכל עובר, השנים חולפות מהר" (דייג אוהב דגים)
"נעלבה בראש, ברחה" (כותב הבקשות)
"יש לו קול דוד ליפה" (למה צחקה מיכל)
"עוד לא נולד הגנב שיצליח להוציא דולר מדב" (בעבור חוקן דולרים)
"בהיותינו בארה"ב הברית" (יא עווז אל פלפילו)

"יונייטד סטייק, קבב ששליק. יונייטד מנגל." (יא עווז אל פלפילו)

"החליט נשיאנו בישיבה מזרחית" (יא עווז אל פלפילו)
"אמן דגול בכל רמ"ח אבריהו ושס"ה גדיהו" (יא עווז אל פלפילו)
"זכורני אשתקד, לפני... 30 שנה" (יא עווז אל פלפילו)
"אתה תשלח את הבן שלך למכון ויצמן, אני את הבן שלי למכון שמשון, נראה מי יגיע ראשון!" (שחקן כדורסל)
"לכלכת, אדון תושיה. מורה ומחנך בישראל, שואל את סלים וארזה מי זה ברקוביץ?"

אה, אתה מתכון לסופר המהולל י.ד. ברקוביץ'?

לא, אני מתכוון לשחקן המהולל מ.י.ק.י. ברקוביץ'" (שחקן כדורסל)

"תראה את הפרצוף שלך, נעשה אותו כמו לוח מדועות" (חלפון)
"תבוא פה, נוציא לך את העיניים אחת אחת בזוגות" (חלפון)
"נוציא לך את השיניים אחת כן, אחת לא. וואלק הפה שלך יראה כמו מעבר חציה" (חלפון)
"ילדה רשעית כמו אביה, ומכוערת כמו אמֵהָ" (חלפון)
"טיל קרקע ביטול חתונה" (פגז קומפוט)
"שתוק, שתוק!

מי?

מה? בקשר למה?

בקשר ל"שתוק"

שאני אשתוק?

אדוני, אתה אמרת שתוק, למי אמרת שתוק?

למי אמרתי שתוק?

לי אמרת שתוק!

נו, אז למה אתה לא שותק?" (הסיידים)

"המספר שחייגת הוחלף במספר חדש, נא עיין במדריך הישן" (שיר הטלפון)
"הנער, אדון אזמרלדה, הנער אינו נער" (שחקן כדורגל)
"הנה אני קריזה- אהההה!" (חלפון)
"היום צעד הכי קטן אי אפשר לעשות בלי איזה ניברסיטה" (שחקן כדורגל)
"איך ילך לאוניברסיטה והחמור לא גמר עממי" (שחקן כדורגל)
"תדע לך שאין דין קריזתו כדין קריזתך. כשהוא בקריזה תתרחק ממנו קילומטריים" (חלפון)
"אינעל טלפון טבעק" (שיר הטלפון)
"השידור מועבר אל בתיכם באמצעות בכיין, והשיפוט ייעשה כאן- על הבימה- ובשני מוקדים נוספים: במושב משמר הדמעה ובשכונת תל יגון." (פסטיבל שירי דיכאון)
"אתה עומד על צוק גבוה"

"איפה?"

"בבאב אל צוק" (מבחן ללהקת הנח"ל)

"טיל קרקע אוויר

אז איך זה נפל למים?

אז זה טיל קרקע אוויר מים" (פגז קומפוט)

"אתה רוצה חתיכה זהב?

"לא, תודה, אני אכלתי" (בנקים עלייך)

"מתי נגמר השבוע?"

עוד שבועיים" (פגז קומפוט)

"זו האימא של הכלה?"

"זאת הכלה"

"זאת הכלה? זאת באמת תקלה. כלה כבדה מאוד." (פגז קומפוט)

"אני לא יודע לכתוב.

ואתה?

שכחתי..." (כותב הבקשות)

מה זה? זה שקלים!

ומה רצית?

אני שמתי דולרים!

מה ציפית לקבל?

דולרים!

נו באמת, מר נאווי, זה דוב, לא חמור!"~ (בעבור חוקן דולרים)

"אנחנו משידורי קול ישראל"

"שודדי ישראל, כן" (העולה המליון)

מיוחס: "ואם חס וחלילה כמו שאנחנו מדברים פה יבואו אצלך בבית על וספה שבעה שמונה שודדים רעולי פנים"

מלול: "אהלן וסהלן"

מיוחס: "יפוצצו את המנעול, יסגרו את הילדים בבית שימוש"

מלול: "הילדים סגורים בבית שימוש"

מיוחס: "יקשרו את האישה ללוסטרה של החשמל, יסגרו לה את הפה עם פלסטר"

מלול: "היא עם פלסטר מהחתונה"

מיוחס: "יחתכו את המזרון, יקחו את הכסף, ויחצו את הגבול לשוויץ. זה לא חראם?"

מלול ופינטו: "חראם חראם"

"בשביל לנצח צריך להתאמן 25 שעות ביממה."

"אבל יש רק 24!"

"תקום שעה קודם..."

ליכטיג בר-זוהר: "טוב, כמו שאני מבין, אתה תושב הארץ"

רפי לירי: "כן"

אהרון לאפה: "הוא יליד כלא שש!"

רפי לירי: "מה אתה אומר על השיר, דוקטור?"

ליכטיג בר-זוהר: "ההתחלה מאוד מאוד מעורפלת"

רפי לירי: "כן"

ליכטיג בר-זוהר: "זהו בפירוש שיר לא הגיוני מן הפן האחד, ואבסורדי מן הפן האחר"

אהרון לאפה: "על הכיפאק!"

ליכטיג בר-זוהר: "זהו שיר שהמילים שבו, אגב, מכבידות קצת על הטקסט"

רפי לירי: "יופי, תודה רבה, דוקטור! אז אתה אוהב את השיר?"

ליכטיג בר-זוהר: "מאוד! מאוד! אני בעיקר אוהב בשיר את מה שאין בו"

רפי לירי: "ומה אין בו?"

ליכטיג בר-זוהר: "כלום!"

רפי לירי: "כלום, בטח, מה..."

ליכטיג בר-זוהר: "כלום ושום דבר, וזה הרבה מאוד"

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: הגשש החיוור

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הגשש החיוור