הדג והיונה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

הדג והיונה הוא רומן מאת יהושע בר-יוסף המתרחש בתל אביב. הספר יצא לאור ב־1989.


  • "דגלה במפורש ובמופגן בחופש הפרט ובזכותו לנהל את חייו לפי השקפת עולמו."
  • "לא אדם המעלה היא מחפשת, אלא גבר המעלה שישתיק בקרבה אותה תחושת החמצה מציקה וירגיע מצוקות ייחומיה."
  • "וכל אותו זמן ששהתה במחיצתו חשה עצמה חשובה ומלוטפת."
  • "הפגישות הללו, ללא עילוסים והזדווגות, היו על פי רוב מרוממות רוחה ונוסכות בה מין תחושה רומנטית עילאית, שהוא חושק בדמותה, בנפשה יותר משהוא חושק בגופה."
  • "היא הרגיעה את עצמה בהרהורים מאין אלה, בהלקאה עצמית מתוקה, בתחושת השפלה והכנעה עד הסוף."
  • סופר, חוקר נפש האדם, יודע אל נכון שסדו מזוכיזם הוא חתן וכלה, זוג משמים."
  • "הוא משאיר לכל אדם הקורא את שאלותיו שייתן להן בעצמו את התשובות הנראות לו."
  • אדמה עוטפת את המדבר. מנשקת אותו מכל צד."
  • "תחושת הסכנה וההתגברות עליה היא היוצרת את התעלות הנפש והחדווה העזה לאחר המעשה שעלה יפה."
  • "תמיד יש סיפורים מעניינים. כל החיים הם סיפורים מעניינים."
  • "שניהם נרדמו בבגדיהם חבוקים לאחר מעשה. כאשר התעוררו בחשיכה היה שקט בבית, ובחוץ כבר דלקו פנסי הרחוב."
  • "מזדקנים... - הוא מהרהר בנימה של קביעת עובדה ולא בנימה של טרוניה."
  • "יש לה גבר עדין נפש מתחשב ברצונה וחש משאלות לבה מאין כמוהו."