הדרמה של הילד המחונן

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת הספר

הדרמה של הילד המחונן (בגרמנית: Das Drama des Begabten Kindes) הוא ספר פסיכולוגיה מאת אליס מילר. הספר יצא לאור ב־1979 ותורגם לעברית.


  • "הורים שבהיותם ילדים לא זכו לאקלים רגשי מסוג זה, נתונים בחסך נרקיסיסטי ובמשך כל חייהם יחפשו את מה שבזמנו הוריהם לא יכלו לספק להם. הם יחפשו אחר אדם שיתמסר להם כל כולו, יגלה כלפיהם הבנה מלאה, יתייחס ברצינות, יתפעל מהם וייענה להם בכל דבר. מטבע הדברים לא יצליח החיפוש במלואו, שכן הוא שאוב ממצב השייך למועד שחלף באופן בלתי הפיך, דהיינו אל התקופה הראשונה של התגבשות העצמי."
  • "הדמות הזמינה ביותר לספק את הצורך על ידי תחליף הוא ילדו הפרטי של האדם. מאחר שקיומו של תינוק בן יומו תלוי לחלוטין בהוריו ובהשקעה שלהם בו, הוא יעשה כל אשר ביכולתו על מנת שלא להפסידה."
  • "האדם הגרנדיוזי הוא אינו באמת חופשי. ראשית, הוא תלוי בהערצתם של אחרים, ושנית, תחושת הערך העצמי שלו תלויה בתפקידים והישגים שהוא יכול להיכשל בהשגתם."
  • "אם חסרת בטחון רגשי אשר לצורך שיווי משקלה הנרקיסיסטי תלויה בהתנהגות וביחס מיוחד מצד הילד שלה."
  • "יכולתו המדהימה של הילד לחוש באופן אינטואיטיבי בצורך זה של אמו ולהיענות לו, דהיינו לקבל על עצמו את התפקוד שנועד לו באופן בלתי מודע."
  • "בקרבו של כל אדם ישנה פינת סתרים, מעין מובלעת, המוצנעת אף מעיני עצמו... ובה מוצנעים חומרי התפאורה של דרמת הילדות שלו... עם היוולד הילדים מתעוררים במובלעת הסתרים חיים חדשים והדרמה זוכה להמשך שלה."
  • "מחמת הנטייה לאידאליזציה של הילדות נשארים אף מקרי ההתעללות הקשים ביותר נסתרים. אין דין ואין דיין, הכול חבוי בחשכת העבר, וכאשר יוצאים הדברים לאור הרי שהם מוצגים במסווה של מעשים טובים."
  • "אנשים רבים סובלים כל חייהם מתחושת אשמה מעיקה שלא עמדו בציפיות הוריהם. תחושה זו חזקה יותר מכל תובנה שכלית שיש להם, כי אין זה משימתו של הילד או חובתו לספק את צורכי הוריו."
  • "האין אהבת אם בין הדברים ה'פשוטים', ה'פעוטים', אך גם החיוניים ביותר בחיים, אשר באופן פרדוקסלי נאלצים אנשים כה רבים לשלם תמורתה בוויתור על כל חיוניותם הפנימית?"
  • "ההיפך האמיתי מדיכאון הוא לא עליצות או היעדר כאב, אלא חיוניות: החופש לחוות רגשות ספונטניים."

נאמר עליו[עריכה]

  • "הילד המחונן הוא ילד רגיש ועירני שקולט כבר בגיל פעוט מה ההורים רוצים ממנו. הוא מרגיש שהם מרוצים ממנו כשהוא ממלא את הציפיות שלהם, ומתרגל לגלם את תפקיד הילד הטוב כדי לזכות באהבתם." ~ רונה קופרבוים