הודו תאהב אותי

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

הודו תאהב אותי הוא רומן מאת דריה מעוז על ישראלים בהודו. הספר יצא לאור ב־2002.


  • "ההודי נפנה והלך משם, וכעבור רבע שעה הם מצאו את עצמם שוב עם התרמילים הכבדים על הגב והקטנים מקדימה, משוטטים בשעת בוקר חמה ברחוב הראשי של קַסוֹל."
  • "עידו הרים שוב את ראשו, ובמקום שמיים כחולים ראה תקרה אפורה עם מנורה חשופה מתנדנדת, שולחת אור דלוח למטה."
  • "הוא חש איך הראש שלו מתבהר, המחשבות נעשות פתאום חדות וצלולות, הכול פתאום כל־כך ברור. אף אחד בעולם לא יגיד לו יותר מה לעשות."
  • "הוא אמר שנמאס לו מהעבודה, מהריצה המטורפת הזאת של החיים, מהכול. הוא סיפר לה שכבר חצי שנה הוא מתכנן לברוח להודו. למצוא קצת שקט, שלווה, להתנתק מהחיים המטורפים."
  • "היא קיוותה שהנסיעה הזאת תשפיע לטובה על יחסיה עם גיא. בהודו הכול ייראה אחרת. גיא יירגע, הוא לא יצטרך לעבוד קשה, יוכל לנוח ולטייל כמו שהוא אוהב, ואז גם יחזור החיוך המתוק שלו, המבט האוהב, החיבוק על הבוקר."
  • "בחור הודי צנום, שערו השחור נופל ברכות על מצחו ועיניו הכהות מחייכות בחום."