"בפעם הראשונה שראיתי את נכדותי עמדתי מעבר לרחוב, לא העזתי להתקרב."
"הן היו לבדן בסלון, יותר מדי בהישג ידי. אילו נשאלתי לא הייתה לי דרך להסביר את הימצאי שם. הלכתי."
"וידעתי שבמבטי האוהב, העיוור לפגמיה, אני מאכזבת אותה. ובכל זאת המשכתי. לא הפסקתי. לא הסכמתי לַקיר בינינו."
"הייתי רוצה מעת לעת לראות עוד סרטים על חיים שמתעקמים ככה, כמעט מעצמם, ולא סרטים על חבטות חיים רועשות. הייתי רוצה לשמוע על זַן המשפחה שלנו, של מאיר ושל לאה ושלי, על טעויות שקל לטעות ולמרות זאת אין מי שיסלח, התאונות הרגילות, אני מתכוונת, פשעי הרצון."
"אני כותבת על מה שאני מכירה, וזאת מנת חלקם של סופרים. כל יצירה בדיונית היא אוטוביוגרפית בדרכה."
"ספרות היא דבר סוציאליסטי. לא צריך שום משאב פרט לעיפרון ומפית כדי להתחיל לכתוב ספר."
"אימהות זה שק של חרדה שבא עם שק של בונוסים, כך שהעסקה ממש שווה."
"קראתי הרבה ספרים על משפחות, אבל בעיני לא נכתב מספיק על משפחות מורכבות שהורכבו מחדש. זה נושא שהקולנוע מתעסק איתו המון, אבל פחות מדובר בספרות. משפחה זה נושא שהוא בעצם כל הנושאים שבעולם."
"שנייה לפני שאני נרדמת יש לי פתרונות ניסוח כל כך טובים, שאת רובם אני לא זוכרת בבוקר, ואת אלה שאני כן זוכרת - הבוקר מאיר לרוב באור פחות מחמיא."
