המבנה של מהפכות מדעיות

המבנה של מהפכות מדעיות (באנגלית: The Structure of Scientific Revolutions) הוא ספר מאת תומאס קון שיצא לאור ב־1962.

"בכל אחד מן המקרים, הופיעה תיאוריה חדשנית רק לאחר כישלון מוצהר בפעילות התקנית של פתרון בעיות."
"התיאוריה החדשנית נראית כתגובה ישירה למשבר."
"כדי שפרדיגמה תוכל בכלל לנצח, היא חייבת לרכוש כמה תומכים ראשונים, אנשים שיפתחו אותה עד לנקודה שבה יכולים להיווצר ולהתרבות טיעונים מוצקים. ואפילו טיעונים אלה, בבואם, כל אחד מהם בנפרד איננו מכריע. כיוון שמדענים הם אנשים הגיוניים, ישכנע בסופו של דבר טיעון זה או אחר רבים מהם. אבל אין שום טיעון בודד המסוגל, או החייב, לשכנע את כולם. השינוי אינו מתרחש בהמרה קבוצתית אחת של האמונה, אלא בדרך של תזוזה גוברת והולכת בחלוקת הנאמנויות המקצועיות."
"כשהמדען לומד פרדיגמה הוא קונה לו תיאוריה, שיטות ואמות מידה גם יחד, בדרך כלל בערבוביה שאינה ניתנת להפרדה. לכן כשהפרדיגמות מתחלפות, יש כרגיל שינויים משמעותיים בקני המידה הקובעים את הלגיטימיות של הבעיות ושל פתרונות מוצעים."

נאמר עליו

"קון המשיך לראות תמיד במדע את הדרך הטובה ביותר לחשיפתה של האמת ויצא נגד כל מי שהשתמשו בתיאוריה שלו כדי לבטל את תקפות המדע ויכולתו לפענח את הטבע והיקום." ~ דודי גולדמן