המצאת הבדידות

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

המצאת הבדידות (באנגלית: The Invention of Solitude) הוא ספר מאת פול אוסטר הכולל שני חלקים. הראשון עוסק בדמותו של אביו, והשני בהרהורים ובזכרונות אישיים. הספר תורגם לעברית ויצא לאור ב־1995.


  • "עצם גודלו של הבית פטר אותו מהצורך להחליט החלטות לגבי תכולתו."
  • "לפתע תקף אותה הפחד שאינה יכולה לזוז, ועל כן לא יכלה לזוז."
  • "כל חייו היה במקום אחר. בין כאן – לשם. אבל מעולם לא ממש כאן, ואף פעם לא ממש שם."
  • "במובן העמוק ביותר היה אדם בלתי־נראה ללא תקנה, בלתי נראה לאחרים, וקרוב לוודאי בלתי־נראה גם לעצמו."
  • "הוא תעה בנבכי עצמו, ודרכו אבדה. מצב הוויה זה לא טרד את שלוותו, אדרבה, הוא היה לו למקור של אושר, של התרוממות־רוח."
  • "והרי זו, בסופו של דבר, תמצית משנתם של חז"ל. אם יש צדק, מן ההכרח שיהיה צדק לכול. אין להוציא איש מכלל זה, ולא – אין קיום לשום צדק. המסקנה בלתי נמנעת."
  • "יהיו הנסיבות אשר יהיו, הצליח לשמור על מרחק בינו לבין החיים, לא לטבול בלב ליבם של הדברים. הוא אכל, יצא לעבודה, היו לו ידידים, הוא שיחק טניס, ועם כל אלה לא היה נוכח."
  • "מה שאנחנו עושים באמת כשאנחנו משוטטים בעיר הוא פעולת חשיבה, וחשיבה באופן שמחשבותינו מצטרפות לכלל מסע, ומסע זה אינו יותר או פחות ממספר הצעדים שצעדנו, כך שלבסוף אנו יכולים לומר בביטחון שיצאנו למסע, ואפילו לא נעזוב את חדרנו, היה זה מסע, ואנחנו יכולים לומר בביטחון שהיינו באיזה מקום, אפילו איננו יודעים היכן הוא המקום הזה."