המשפט

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת הספר

המשפט (בגרמנית: Der Prozess) הוא רומן מאת פרנץ קפקא שיצא לאור ב־1925. הספר עובד לקולנוע ולטלוויזיה.


  • "מן הסתם מישהו העליל על יוזף ק', שכן בוקר אחד נעצר על לא עוול."
  • "מוטל עליו להעלות בזיכרונו את מהלך כל חייו על פרטי המעשים והאירועים, לתארו ולבחון אותו מכל צדדיו."
  • "ובכלל איך יכול בן אנוש להיות אשם. הרי כולנו כאן בני אנוש."
  • "בכתב הגנה זה ביקש להציג בקיצור קורות חיים, להסביר מה הניעו לנהוג כפי שנהג בכל אחד מן האירועים החשובים ולחוות דעתו אם דרך פעולתו הייתה ראויה לגנאי או לשבח לפי שיפוטו הנוכחי."
  • "קודם כול מן הצורך אם רוצה הוא כי יעלה משהו בידיו, שידחה מעליו מראש כל מחשבה על אפשרות של אשמה כלשהי מצידו. אין כל אשמה."
  • "האיש הזה הרי בן־חורין הוא באמת... ואם ישב לו מן הצד על השרפרף ליד השער ונשאר שם כל חייו, הרי מרצונו החופשי עשה זאת."
  • "כלפי חוץ נדמה לעתים שהכול נשכח, שהתיק אבד והזיכוי שלם. אבל יודעי דבר לא יאמינו בזה. שום תיק אינו הולך לאיבוד, אין שכחה לפני בית המשפט."
  • " 'הלא כל בני האדם שואפים להגיע אל החוק', אומר האיש, 'איך זה קרה שבמשך כל השנים הרבות לא ביקש איש מלבדי להיכנס?' שומר הסף רואה בבירור שקרב קיצו של האיש, וכדי להבקיע אל שמיעתו הגוועת, הוא שואג באוזנו: 'איש מלבדך לא יכול היה לקבל כאן רשות להיכנס, משום שהפתח הזה נועד רק לך. עכשיו אני הולך וסוגר אותו'."
  • "בעיניים רמות עוד ראה ק' איך גוחנים שני האדונים, לחי אל לחי, אל פניו, ומתבוננים בהכרעת הדין. 'כמו כלב!' אמר, כאילו ביקש לומר כי הבושה תשרוד אחריו."

נאמר עליו[עריכה]

  • "מאוחר יותר התחלפה תשוקתו לסיים את הרומן באי חשק עז. הוא מעולם לא הביט שוב בצרורות הניירות בעטיפותיהם, ופרקי הביניים שאולי תוכננו נותרו בלתי כתובים. אבל השורות הנותרות, שניצבו לפני רוב הפרקים הבודדים, מספקות רמזים בטוחים, באיזה סדר עוקבים הפרקים זה אחר זה. בסדר זה ערכתי אותם במהדורת קפקא שלי." ~ מקס ברוד
  • " 'המשפט', מספר על גיבור ששמו ק’. גם הספר 'הטירה' מספר על ק’. שניהם נמצאים במצב סוריאליסטי מול השלטון. ההבדל הוא שב'המשפט' השלטון רודף אחרי ק’ ואילו ב'הטירה' ק’ רודף אחרי השלטון." ~ מאיר עוזיאל