לדלג לתוכן

המשתה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
טקסט מתוך הספר על פפירוס עתיק

המשתה (ביוונית: Συμπόσιον) הוא דיאלוג סוקרטי שנכתב על ידי אפלטון.


  • "קשה לי אפילו לתאר את ההנאה הגדולה שגורמים לי דברי פילוסופיה, בין אם אני משמיע אותם, ובין אם אני שומע אותם מפי אחרים."
  • "מה יפה היה, אגתון, אילו הייתה החוכמה ממין הדברים שזורמים מזה מבינינו שיש בו יותר מהם אל זה שיש בו פחות, כל אימת שהיינו נוגעים זה בזה, כדרך המים הזורמים בחוט צמר מן הכוס המלאה אל הכוס הריקה."
  • "את מה שזקוק לו כל מי שמתכוון לחיות את חייו יפה ככל האפשר, את זה לא יוכלו לספק לא הייחוס ולא המעמד ולא העושר ולא שום דבר אחר, באותה מידה של שלמות שעושה זאת האהבה."
  • "מה שאנחנו עושים כעת, בין אם שותים או שרים או משוחחים, אף אחד מאלה אינו יפה כשלעצמו אלא רק משום הדרך שבה הוא נעשה. שכן כל דבר הנעשה יפה ונכון נהיה יפה, וכל מה שנעשה לא נכון נהיה מביש."
  • "ושהמנהג הרווח אצלנו מעניק למאהב המנסה להשיג את מבוקשו חופש פעולה בעשיית מעשים חריגים ביותר; ושהוא זוכה לשבחים תוך כדי עשייתם: מעשים שאם יעז מישהו לעשותם למען מטרה אחרת, יזכה קרוב לוודאי לגינוי חריף ביותר."
  • "שיתאחד ויתלכד בחָשוּק כדי שיהיו השנים לאחד. סיבת־הדבר היא – מה שכך היה טבענו הקדום כשהיינו שלמים, והשאיפה והגעגועים אל השלמות קרויים אֶרוֹס."