הנסיך

הנסיך (באיטלקית: Il Principe) הוא ספר מאת ניקולו מקיאוולי שיצא לאור ב־1532.

"בכך טעותו הרגילה של כל שלטון מדיני, שהוא מחליף אמצעים במטרות."
"כמה שנתרחק מהכנסייה – נתקרב אל אלוהים."
"מלחמות מתחילות כשאתה רוצה, אך אינן מסתיימות כשאתה מבקש."
"לעולם אסור שיחסרו למושל סייגים חוקיים שיוכל לפאר בהם את הפרת הבטחותיו."
"בדרך כלל אנשים שופטים יותר על פי ההופעה מאשר על פי הפְנִים. לכל האנשים עיניים, אך רק למעטים הכושר להביט פנימה."
"מאחר שמטרתי היא לכתוב דברים שימושיים למי שיבינם נראה לי הולם יותר ללכת בעקבות האמת ולא בעקבות הדמיון. רבים תארו רפובליקות ונסיכויות שלמעשה מעולם לא ניראו, כיוון שהדרך שבה בני אדם נוהגים שונה כל כך מן הדרך בה בני אדם אמורים לנהוג."
"מי שבוחר לחיות רק במה שהוא תופס כמעלות במהרה יביא לחורבנו בתוך כל הרשע הסובב. לכן חיוני ששליט המעוניין לשמור על מעמדו ידע לעשות עוול בעת הצורך."
"כאן נשאלת השאלה: האם עדיף שיאהבו אותך או שיפחדו ממך? התשובה היא כמובן ששניהם רצויים, אבל מאחר שקשה לשלב את שניהם, הרי שאם יש לוותר על אחד מהשניים, הרבה יותר בטוח שיפחדו ממך משיאהבו אותך."
"איש, מטבעו, מרגיש מחויבות בשל הטובות שהוא עושה לא פחות משהוא מרגיש מחויבות בשל הטובות שעושים לו."
"מי שגונב ממחטה הולך לכלא; מי שגונב מדינה נהייה דוכס."
"המזניח את מה שנעשה בשביל מה שצריך לעשות, יביא על עצמו חורבן."
"אין דבר קשה יותר לביצוע ומסוכן יותר ליזם מיצירת מערכת חדשה. היזם יעמוד מול איבתם של הנשכרים משימור המערכת הישנה ומול אדישותם של הנשכרים מן המערכת החדשה."
"אחרי שליט חזק יחזיק מעמד גם שליט חלש, אבל אחרי חלש לא תחזיק מעמד שום מלוכה אם שליטה הבא שוב יהיה חלש."
"בעיר כבושה חייב הנסיך החדש להרוס את כל הסדרים ולהקים תחתם סדרים חדשים."
"חילות שכירים – אין בהם תועלת והכנתם מרובה. כל המייסד שלטונו על גיסות שכירים לעולם לא תהא עמידתו איתנה."
"כל נסיך צריך לשאוף להיחשב רחמן ולא אכזר. הוא מוכרח, עם זאת, לא להשתמש ברחמנות באופן בלתי־הולם."
"הדרך שבה בני אדם נוהגים שונה כל כך מן הדרך בה בני אדם אמורים לנהוג. כך מי שמזניח את המצוי לטובת הרצוי במהרה יוביל להשמדתו ולא לשימורו. מי שבוחר לחיות רק במה שהוא תופס כמעלות במהרה יביא לחורבנו בתוך כל הרשע הסובב. לכן חיוני ששליט המעוניין לשמור על מעמדו ידע לעשות עוול בעת הצורך."
"מלחמות אינן נעלמות; ניתן רק לדחותן לתועלתם של האחרים."
"הרוצה להיות בר מזל חייב להשתנות עם הזמנים."
"תהפוכות הגורל אינן נוגעות אלא למי שאינם יודעים להתאים את עצמם לרוח הזמן."
"טעות היא להאמין כי רווחים חדשים גורמים לאנשים חשובים לשכוח עלבונות ישנים."
"יש שלושה סוגים של חוכמה: אחד שמבין בעצמו; אחר שמבין את מה שאחרים מבינים; ושלישי שלא מבין בעצמו ולא בעזרת אחרים. הראשון הוא מצוין, השני טוב, והשלישי חסר תועלת."
"בעת שלום שכיר החרב גונב, ובעת מלחמה הוא עורק מן הצבא."
"קיימות שתי צורות של מאבק: הראשונה באמצעות החוק והשנייה באמצעות כוח; הדרך הראשונה היא זו של האדם, השנייה של חיות; אבל מפני שהדרך הראשונה היא לעיתים קרובות לא מספקת, יש למצוא מקלט בשנייה." ~ פרק 18
"יש לנהוג בבני אדם יפה או להשמידם כליל. כי בגלל פגיעות קלות הם מתנקמים, אבל פגיעות קשות אינם יכולים לנקום."
"באמת אין אמצעי סמוך ובטוח, מלבד החורבן, לקיים את השלטון בארץ, מי שנעשה אדונה של עיר שהורגלה לחירות, ואינו משמיד אותה יכול לצפות שהיא תשמיד אותו. שם החירות וזכר החוקה והמוסדות הקודמים, שאין לא בכוח הזמן ולא בכוח חסדי המושל החדש להשכיחם מן הלבבות, לעולם ישמשו לאזרחים עילה ואמתלה להתקוממות." ~ מהפרק "כיצד יש לשלוט בערים שעד שלא נכבשו חיו על פי חוקיהן שלהן"
"התקנת סדרי מדינה חדשים הוא מעשה נועז מאין כמוהו הצפוי לסכנות רבות והצלחתו מוטלת בספק גדול. המחדש – כל הנהנים מן הסדרים הישנים נעשים אויביו וכל הרוצים לתקן את מצבם בכח הסדרים החדשים אינם מלמדים עליו זכות אלא בשפה רפה. רפיון זה קצתו בא מחמת הפחד וקצתו מחמת חוסר האמון הטבוע בבני אדם, שאין דרכם להאמין בחידושים."
- גרסה נוספת של הציטוט: "אין דבר שהוא קשה יותר להוצאה לפועל, או שהצלחתו מוטלת יותר בספק, או שמסוכן יותר להוביל אותו, מאשר ליזום סדר דברים חדש. שכן לאדם המוביל את השינויים יש אויבים בכל אלו המרוויחים מהסדר הישן, ויש לו רק תמיכה חסרת להט מהאנשים אשר ייהנו מהסדר החדש. חוסר הלהט הזה נובע בחלקו מהפחד מיריביהם, שהחוק נמצא לצדם; ובחלקו מהספקנות של בני האדם, שלא באמת מאמינים בשום דבר חדש כל עוד לא הייתה להם התנסות ממשית בו."
"כל הרוצה לתפוס את השלטון חייב לשקול יפה את שכרם של מעשי הפגיעה כנגד הפסדם ולעשות את מעשי האכזריות, שהוא אנוס לעשותם, בבת אחת, במהלומה ניצחת, כדי שלא יצטרך לחדשם יום יום." ~ מהפרק "על אותם שתפסו את השלטון בכוח מעשי רשע"
"מן ההכרח הוא שכל הפגיעות כולן תבואנה בעת אחת כדי שיטעמו פחות את טעמן ולא תיראנה קשות כל כך. ואילו חסדים יש לגמול עם הנתינים קמעה קמעה, כדי שיטעמו יפה את טעמם ויהנו מהם יותר." ~ מהפרק "על אותם שתפסו את השלטון בכוח מעשי רשע"
"נסיך חייב, אם חכם הוא, שלא לחשוש לשם של קמצן. כי ברבות הימים, כשיראו, שהכנסותיו מספיקות לו בגלל חסכנותו, ויש לאל ידו להתגונן מפני כל מתקיף וגם להשיג הישגים ניכרים בלי לנגוש את העם במסים, ילך ויוחזק נדיב. משום שבאופן זה יוכל לנהוג נדיבות בכל אלה שאין הוא נוטל מהם מאומה, והם מרובים לאין ספור, ולנהוג קמצנות באלה שאין הוא נותן להם מאומה, והם מעטים." ~ מהפרק "על הנדיבות והקמצנות"
"מה שאינו לא שלך ולא של נתיניך יכול אתה לתת ביד רחבה ומלאה, כמו שעשו כורש, יוליוס קיסר ואלכסנדר מוקדון. כי בזבוז נכסיהם של זרים אינו ממעט את כבודך, אלא אדרבה, הולך ומגדל אותו. רק בזבוז נכסיך אתה עשוי להזיק לך." ~ מהפרק "על הנדיבות והקמצנות"
"חייב הנסיך ליתן את דעתו שיהא נראה כרחמן, משתתף בצערם של הבריות ולא כאכזר. אבל חובה עליו לשים לב שלא ישתמש לרעה במידה זו של רחמנות... מוטב לו לנסיך, שלא יהא חושש לחרפת האכזריות, ובלבד שישכין שלום ואחדות בקרב נתיניו ויסירם למשמעתו. כשיטיל את אימתו על ידי מעשי אכזריות מעטים מאוד, למען יישמעו וייראו, תהא רחמנותו גדולה יותר משל רחבי הלב שמתוך מידת רחמים מופרזת אינם מונעים ערבובי סדרים וסופם מרבים רצח ושוד." ~ מהפרק "על האכזריות ועל הרחמנות ואם מוטב לעורר אהבה או יראה"
"אין חובתו של מושל חכם לשמור את הבטחתו, כשזו עשויה לגרום לו נזק... אילו היו כל בני האדם טובים וישרים ודאי שהוראה זו לא הייתה טובה. אבל כיוון שהם רעים ומושחתים ואינם מקיימים מה שהבטיחו לך, אין גם אתה מצווה לקיים את הבטחתך. לעולם לא יהא נסיך חסר טעמי חוק ומשפט ליפות בהם את הפרת דברו." ~ מהפרק "באיזה אופן חייב נסיך לשמור אמונים"
"הכול דנים את מעשי בני אדם על פי הצלחתם ובייחוד את מעשי הנסיכים. ישקוד איפוא הנסיך על הניצחון ועל קיום השלטון בידיו והאמצעים יוחזקו תמיד ראויים לכבוד והכל ישבחו אותם. כי את לבו של ההמון תופסים תמיד מראה העיניים וההצלחה." ~ מהפרק "באיזה אופן חייב נסיך לשמור אמונים"
"מן הראוי לנסיכים להטיל על אחרים את המעשים המעוררים קטרוג, אבל חובה עליהם לעשות בעצמם את המעשים המעוררים את נתיניהם להחזיק להם טובה."
"מכבדים נסיך כשהוא ידיד בלב ובנפש או אויב בלב ובנפש, כלומר – כשהוא מעמיד עצמו לימינו של זה או נגד זה, בלי חשש. התנהגות זו מועילה יותר מן העמידה מן הצד כניטרלי." ~ מהפרק "כיצד ינהג נסיך ויקנה לו כבוד"