הסידור והתפילה

הסידור והתפילה הוא ספר מאת הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ) שיצא לאור ב־1994.

"וכשם שהסידור משקף את ההיקף של היהדות בכל מרחביה, כך הוא מבטא את ממד הזמן, את היצירה היהודית של כל הדורות."
"הצד הזה של התפילה – הדיבור אל ה', הוא במהותו אינטימי מאד."
"במקומות מסוימים גובר ביותר הצד הפולחני־טקסי, ובמקומות אחרים מתעצם היסוד האינטימי והפרטי. אלא שבכל מקום, ולגבי כל אדם, שני הצדדים הללו קיימים תמיד."
"המתפלל היחיד גם הוא מתפלל לפי הכתוב בסידור התפילה, אולם באותה שעה מחשבתו ודיבורו נותנים לכל מילה את הפרשנות וההבנה שלו."
"כאשר אדם עומד להתפלל הריהו עומד בפתחו של המקדש הרוחני. וכל פסיעה שהוא פוסע - שאף היא בעיקרה לא פיזית אלא רוחנית - היא כניסה, חדר לפנים מחדר, לקראת עמידה מול הנוכחות העליונה."
"בתפילה זו [שמונה עשרה] מובלט ביותר המעמד הנוכחי אל מול ה'אתה' האלוקי. אין כאן עוד, כמו בתפילות ובברכות אחרות, שימוש בגוף נסתר, אלא תמיד פניה ישירה - 'אתה'."
"לעומת 'הררי הקדם' של המקרא, בהשוואה ל'ים התלמוד', ביחס לענני הכבוד של חוכמת הנסתר, הרי סידור התפילה הוא מעיין, המביא עימו את תמציתם של כל המקורות האחרים. יש שהוא מפכה לאיטו, כדי לתת מילים בפיהם של תינוקות ופשוטי עם ויש שהוא מתגבר להיות 'רחובות הנהר', על כל ההרחבה וההעמקה שמגלים בו גדולי חכמי ישראל. אבל תמיד הוא 'מקור מים חיים', המרווה את צמאון הנפש."