הספר האדום (יונג)
מראה
הספר האדום (The Red Book) מאת קרל גוסטב יונג נכתב בשנים 1914–1930.
- "אל תשתומם על שום דבר ואל תתחרט על כך."
- "כל חיי היו פיתוח של מה שבקע מהלא־מודע והציף אותי ואיים לשבור אותי. היה זה חומר עבור יותר מאדם אחד. כל השאר מאז היה רק קלסיפיקציה ופיתוח מדעי ואינטגרציה אל החיים. אבל ההתחלה הנומינוזית[1] שהכילה הכול הייתה אז."
- "דרך זה שהגעתי למוסכמות עם השטן הוא קיבל משהו מהרצינות שלי ואני קיבלתי משהו מהשמחה שלו."
- "הדבר האחד שלמדתי הוא שהאדם מחויב לחיים האלו, כי הם הדרך הנעלמה לבלתי מובן שאותו אנו מכנים נשגב. אין דרך אחרת. הדרכים האחרות הן מסלולים כוזבים. מצאתי את הדרך הנכונה והיא הובילה אותי אלייך, אל נפשי. חזרתי מחוסן ומזוכך."
- "תני לי את ידך, נשמתי, שכמעט נשכחה. כמה חם האושר לראותך שוב! החיים הובילו אותי חזרה אלייך. הבה נודה לחיים שחוויתי, על כל השמחה והעצב. מסעי צריך להימשך איתך נשמתי."
- "הידע של הלב אינו נמצא בספרים או בידע של מורה כל שהוא, אלא צומח מתוכך כמו גרעין ירוק הצומח מהאדמה החומה. הידע שייך לרוח הזמן, אבל רוח הזמן אינה יכולה לתפוס ולהבין את החלום מאחר שהנשמה נמצאת במקום שבו הידע המלומד אינו."
- "ניתן להגיע לידע הזה רק על ידי שתחיה את חייך במלואם, תחיה גם את מה שעוד לא חיית, מה שהשארת לאחרים לחיות ולחשוב."
נאמר עליו
[עריכה]- "הספר האדום של יונג הוא רפלקסיה מדוקדקת שערך יונג להזיותיו היזומות (ניתן לקרוא לכך דמיון מודרך, אך לא במובן המקובל), שבהן ביקש לצלול אל תוככי הלא־מודע שלו, ומשם אל מה שראה כ'לא מודע הקולקטיבי', עולמם של הארכיטיפים המשותפים לכלל האנושות, זו שהייתה וזו שתהיה; זהו עולם ללא מקום וזמן, ועל כן יש בכוחו גם לנבא עתידות, אם רק יודעים לפענח נכונה את סמליו." ~ רועי הורן