הצהרת הלסינקי
מראה
הצהרת הלסינקי (באנגלית: Declaration of Helsinki) הוא מסמך המפרט את העקרונות האתיים בעריכת מחקרים רפואיים בבני אדם. ההצהרה פורסמה לראשונה ב־1964.
מתוך ההצהרה המקורית
[עריכה]- "משימתו של הרופא היא לשמור על בריאותם של בני האדם. ידיעותיו ומצפונו צריכים להיות מוקדשים כולם למילוי מטרה זו. הצהרת ג'נבה של ההסתדרות הרפואית העולמית מחייבת את הרופא: 'שלומו של החולה יהא בראש מעייני'."
- "מטרת המחקר הביו־רפואי שכרוכים בו בני אדם חייבת להיות שיפורם של הליכי האבחון, הריפוי, המניעה, והבנתן של הסיבות להתחוללות מחלות."
- "התקדמות הרפואה מבוססת על מחקר, שבסופו של דבר חייב להישען בחלקו על עריכת ניסויים בבני אדם."
- "מחקר ביו־רפואי בבני אדם חייב להתנהל אך ורק על ידי אנשים בעלי כישורים מדעיים, ותחת השגחתו של איש רפואה בעל הכשרה רפואית."
- "בפרסום תוצאות המחקר חייב החוקר לשמור על דיוק מרבי של התוצאות. דיווחים על תוצאות ניסויים שנערכו שלא בהתאם לעקרונות שנקבעו בהצהרה זו, לא יתקבלו לפרסום מדעי."
- "בטיפול בחולה חייב הרופא להיות חופשי להשתמש באמצעי אבחון או ריפוי חדש, אם לפי שיפוטו יש בכך תקווה להצלת חיים, שיקום הבריאות, או הקלת הסבל."
- "הנחקרים יהיו מתנדבים, והם יכולים להיות בני אדם בריאים או חולים, אשר מטרות המחקר ותוצאותיו אינן קשורות למחלתם."
- "בכל שלב של המחקר הקליני חופשי הנחקר או האפוטרופוס שלו לבטל את הסכמתו להמשך המחקר. החוקר או צוות המחקר חייבים להפסיק את המחקר, אם לפי שיפוטו או שיפוטם המשך המחקר עלול לגרום נזק לנחקר."
נאמר עליה
[עריכה]- "היא נחשבת עד היום אחד ממסמכי היסוד באתיקה הרפואית." ~ עירית רוזנבלט
- "מאז עברה הצהרת הלסינקי כמה שינויים אבל בסך הכול היא די מקובלת כיום. ברוב המדינות המערביות מעבירים כיום כל הצעה לניסוי בבני אדם לביקורת מוקדמת בוועדה מוסדית. קשה אולי לצעירים במקצוע לדמיין את המצב לפני קיום ועדות הלסינקי מוסדיות, אבל חשוב להכיר את ההתפתחויות ההיסטוריות." ~ שמעון גליק, 1999