הראיון האחרון

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת הספר

הראיון האחרון הוא ספר מאת אשכול נבו הבנוי במתכונת של תשובות שעונה סופר לשאלות שנשאל בנושאי ספרות והחיים. הספר יצא לאור ב־2018.


  • "כשסופר לא כותב הוא אבוד ומוטרד."
  • "תהיו קונקרטיים. פרקו את הרגש לתמונות ספציפיות."
  • "פעמים המצאתי דברים שלא קרו. שמתי לב שאני נהנה יותר לכתוב את מה שלא קרה."
  • אמת היא שיש בספרים הבדיוניים שלי, ותמיד היו, פיסות של אוטוביוגרפיה."
  • "החיים נכנסו למסלול צר מדי, והכתיבה הייתה כל מה שמחוץ למסלול הצר מדי הזה. את החיים שלא יכולתי לחיות – כתבתי."
  • "התודעה כל כך עמוסה בחיבוטי הנפש של הדמויות ובפיתולי העלילה שפשוט לא נשאר פנאי למחשבות לא רלוונטיות."
  • "אני לא ילד. אני יודע שאנרגיה בין שני אנשים נידונה לשנות צורה בסופו של דבר. זה חוק פיזיקלי. ראיתי את זה קורה אצל זוגות אחרים."
  • "הבוקר שלי מתחיל תמיד בפעילות גופנית מאומצת, ריצה או רכיבה באופניים, שנועדה לשחרר למחזור הדם שלי חומרים משפרי מצב רוח."
  • "הוא נותן לך לקרוא את כתב היד ואת רואה שם הכל, כולל פרטים אינטימיים מחייה של הבת הבכורה שלכם, שהוא מספר לעצמו שהסווה היטב, ואת צריכה להעמיד פנים שזה לא שקוף."

נאמר עליו[עריכה]

  • "הספר מרתק, שוקק חיים, וכשלעצמי מצאתי בו אזורים רבים אנושיים שהעירו בי רצון ללחוץ את ידו של הסופר." ~ תלמה אדמון