הרטה מילר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרטה מילר, 2016

הרטה מילר (בגרמנית: Herta Müller) (נולדה ב־17 באוגוסט 1953) היא סופרת גרמנייה ילידת רומניה. זוכת פרס נובל לספרות.

מתוך ספריה[עריכה]

  • "יכולתי להמשיך ולספור אנשים ברחובות, לספור גם את עצמי ביניהם, כאילו הייתי יכולה לפגוש את עצמי במקרה. יכולתי לומר לעצמי: היי את, מישהי." ~ חיית הלב
  • "האם קושרת את הילדה לכיסא בחגורות של שמלותיה. הסָפר אומר: אם לא גוזרים את הציפורניים, האצבעות צומחות ונעשות לאתי־חפירה. רק למתים מותר שיהיו ציפורניים כאלה." ~ חיית הלב
  • "אני תמיד אומרת לעצמי שאין לי הרבה רגשות. גם כשמשהו משפיע עליי השפעתו מתונה. איני בוכה כמעט לעולם. אין אני חזקה מאלה שעיניהם דומעות. אני חלשה יותר. להם יש אומץ." ~ תנודת הנשימה (Atemschaukel)
  • "לקחתי את הדברים, ובגיל שבע עשרה, הגעתי למסקנה שלי: העיתוי היה מושלם לעזיבה. יכולתי להסתדר גם בלי הרשימה, אבל אם זה לא יהיה רע מדי, זה יהיה בעצם לטובתי. רציתי להסתלק מהעיר הקטנה, שבה לאבנים היו עיניים." ~ תנודת הנשימה (Atemschaukel)
  • "היומיום הרחיק אותי מאנשים אחרים, הוסתרתי מעיני העולם כאילו הייתי בתוך ארון, וקיוויתי שזה יישאר ככה. פיתחתי כמיהה להיות לבד. " ~ המינוי
  • "היה זמן בו נהגתי לחשוב שבעולם ללא שומרים אנשים ילכו אחרת מהדרך שאנחנו הולכים בארצנו. במקום בו מותר לאנשים לחשוב ולכתוב אחרת, כך חשבתי, הם ילכו גם אחרת." ~ ארץ השזיפים הירוקים

אמרותיה[עריכה]

  • "שתיקה יכולה להיות חזקה כמו דיבור. כל אחד חייב להיות מסוגל לקבוע בעצמו אם הוא מעדיף את השתיקה או את הדיבור."
  • "עם לאומיות קיים תמיד הסיכון שהמצב יאבד שליטה. לאומנות תמיד יש בה אלמנט לא רציונלי. אידאולוגיות משתנות. אם לאומיות הייתה רק רגש אישי, ניתן היה לחוות אותה גם בדרך אחרת, אבל ברגע שהיא הופכת לאידאולוגיה היא הופכת להיות מסוכנת."

על עצמה[עריכה]

  • "מעולם לא כתבתי משפט ברומנית בספרי. אבל כמובן שהרומנית שם כי היא חלק ממני."
  • "החיים תחת השלטון הדיקטטורי ברומניה היו עבורי חוויה מכוננת, ולחיות בגרמניה לא מוחק את ניסיון העבר שלי. אמנם ניסיתי למחוק את העבר, אבל שלטון דיקטטורי הוא עדיין נושא מאוד מדובר בציבוריות הגרמנית."
  • "בשבילי כל מסע לרומניה הוא גם מסע לזמן אחר, שבו מעולם לא ידעתי איזה אירוע בחיי היה צירוף מקרים ואיזה היה מבויים. זו הסיבה לכך ששבתי ותבעתי גישה לתיקים החשאים שנפתחו נגדי, בעילות שונות, ובכל פעם נעניתי בשלילה."

נאמר עליה[עריכה]

  • "לדעתי, יש בכתיבתה עוצמה אדירה וסגנון מאוד ייחודי. אתה קורא חצי עמוד, ואתה יודע מיד שזו מילר. תמיד יש לה משהו מהותי לומר, מתוך הרקע ממנו באה, כאישה רדופה ברומניה, אבל גם כמהגרת בגרמניה, שם היא מנוכרת לממסד הפוליטי, לשפה של הרוב וגם למשפחתה שלה." ~ פטר אנגולנד
  • "הפרוזה שלה ישירה, רזה, חושפנית ונוטה לבעוט בקורא, ומכל מקום לא מלטפת: את המאמצים האסתטיים הגדולים יותר, וגם את החדשנות הלשונית היא שומרת ככל הנראה לשירה." ~ אריאנה מלמד
  • "העקירה מן המולדת, שלגבי סופר פירושה עקירה מאלה שבתוכם ולמענם נועד לדבר, היא הטראומה והנושא העיקרי של הרטה מילר." ~ יותם ראובני
  • "שלטונות הדיכוי הקומוניסטים פשוט לא הרשו להם לצאת. כלואים וזנוחים במולדתם הפיזית המתנכרת, בני המיעוט הגרמני למדו לשתוק ולפחד. הם שמרו על שפתם, אבל דיברו בה בעיקר בשקט." ~ אריאנה מלמד