הרמן ווק

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
הרמן ווק, 2014

הרמן ווק (באנגלית: Herman Wouk;‏ 27 במאי 1915 – 17 במאי 2019) הוא סופר יהודי־אמריקאי.

התקווה (1993)[עריכה]

  • "רק אתמול עוד היה בן-גוריון מדינאי ציוני שואף מדון תחת שלטון המנדט, והיום כבר היה צ'רצ'יל היהודי, והוריד פקודות מצלצלות על מפקד הצבא שלו. הבעיה הייתה שהצבא עצמו היה רק אותה מיליציה ישנה, מורכב מתשע חטיבות מצומצמות ושחוקות לחלוטין, מפוזרות בחמש חזיתות, או מתרוצצות ביניהן כדי להתייצב מול צבאות ערב הפולשים."
  • "בעיתונים העבריים הכחושים התפרסם שפע של סיפורי גבורה וניצחון, וחלקם אף היו אמיתיים; אולם היו גם המון סיפורים רעים – פחדנות, עריקה, ספסרות – שלא היה אפשר לספרם בימים המאיימים האלה."

התהילה (1994)[עריכה]

  • "הסאגה היהודית שנמשכת כבר שלושת אלפים שנה היא ברובה סכנות ובעיות. ועם זאת, הנה אנחנו כאן."
  • "היום היה בהיר והים מתון: גלים כחולים, נוצצים ותופחים, מקציפים פה ושם, ורוח צפונית ערה וקרה. השמש הייתה גבוהה מעל הר הכרמל ולפניהם היה שובר הגלים הארוך של נמל חיפה."
  • "כל הבוקר הומה הבסיס הגדול בתוהו ובוהו ובאבק המתנחשל של אוגדה שמתכוננת לצאת לדרך."

אמרותיו[עריכה]

  • "הדו"ח למס הכנסה הוא הסיפורת עתירת הדמיון ביותר הנכתבת בימינו."
  • "אפילו כשאני קורא אותם היום, אני שומע בפרוזה הבהירה את קולו החם של אבי בערבי שבת – שלום עליכם אהב דמויות ומסורות יהודיות, היה ציוני ואופטימי חסר תקנה, ופטריוט אמריקני נאיבי ששחרר את עצמו מרוסיה הצארית."

נאמר עליו[עריכה]

  • "הרמן ווק הוא מספר בחסד. הוא מעניק להיסטוריה לב ונפש והופך אותה לסיפור אישי מרהיב, שממנו אפשר לשאוב השראה ותקווה כאחת." ~ שמעון פרס
  • הכתיבה ההיסטורית של ווק מבריקה." ~ הנרי קיסינג'ר