והילד הזה הוא אני

והילד הזה הוא אני הוא ספר ילדים מאת יהודה אטלס, שיצא לאור ב־1977.

"כששואלים: אתה מבטיח? אני אומר שכן. מה אני אשם אחר כך אם אין לי חשק לקיים?"
"כשאבא מפסיד אצלי בדומינו, אני כל כך שמח – עד שלא אכפת לי, שהוא נותן לי לנצח."
"הקציצה שנפלה לי, הייתה חצי אכולה, ואת זאת שאמא נתנה לי – אני צריך להתחיל מהתחלה!"
"כשאני מספר לך משהו, ואתה כל הזמן רק 'יופי, יופי' משיב, אני יודע שאתה בכלל לא מקשיב."
"תמיד כשנותנים לי סלט – אני רוצה מרק. כשנותנים לי מרק – אני רוצה קציצה. כשנותנים קציצה – אני רוצה תפוחי אדמה, רק כשנותנים לי שוקולד - אני רוצה שוקולד."
"אֲנָשִׁים זָרִים שֶׁאֲנִי בִּכְלָל לֹא מַכִּיר,

מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים וְגַם פֹּה מֵהָעִיר,

הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיֵּדְעוּ כֻּלָּם,

שֶׁיֵּשׁ יֶלֶד אֶחָד בָּעוֹלָם.

וְהַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲנִי."

על הספר

"הספר נותן תחושה של 'אני', שמוכן לקבל את חסרונותיו ופגמיו ולא מתחמק מאחריות על מעשיו. הוא אינו עושה זאת עם אשמה, אלא דווקא מציין בקלות, מרחפת כמעט מעל פני האוויר, את טעותו. דווקא פגמי התקשורת עם כל המערכות החברתיות סביבנו, הם שמביאים לתחושת 'אני' יציבה ושלמה." ~ מתי שמואלוף