לדלג לתוכן

וולאס סטיבנס

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
וולאס סטיבנס, 1948

ווֹלאס סטיבנס (באנגלית: Wallace Stevens)‏ (1879 - 1955) הוא משורר אמריקאי.

מתוך שיריו

[עריכה]
  • "האיש רכן אל הגיטרה בחמלה."
  • "השיר חַיָּב להתנגד לאינטליגציה / כמעט בהצלחה."
  • "עלינו לסבול בסבלנות את מחשבותינו כל הלילה / עד שהברור הבהיר יתייצב בלי תזוזה בקור."
  • "היה ערב כל אחר־הצהרים. ירד שלג ושלג עמד לרדת."
  • "מלח זקן ומבוסם / שנרדם במגפיו / לוכד נמרים / באקלים אדום."
  • "הַהֶרְגֵּל הַזֶּה לִשְׁאֹף וּלְקַבֵּל אֶת הַמִּבְנֶה שֶׁל הַדְּבָרִים בְּתוֹר מִבְנֵה הַמַּחְשָׁבוֹת."
  • "הָיָה זְמַן לִהְיוֹת שׁוּב עַצְמוֹ, לִרְאוֹת הַאִם הַמָּקוֹם, לַמְרוֹת שׁוֹמְמוּתוֹ, הָיָה עֲדַיִן בִּטְוַח הַהֶבְדֵּל."
  • "על לבך להיות ליבו של חורף / כדי שתוכל להבחין / בכפור שעל ענפי האורנים / המכוסים שלג."
  • "עליך לדעת קור / זמן רב / כדי להביט במחטי הברוש עמוסי הקרח / אשוחים קוצניים / מנצנצים רחוק בשמש ינואר."
  • "תִּתְבַּטֵּלְנָה לָהֶן הַבָּנוֹת בַּבְּגָדִים / שֶׁהֵן רְגִילוֹת לִלְבֹּשׁ, וְיָבִיאוּ הַבָּנִים / פְּרָחִים בְּעִתּוֹנִים מֵהַחֹדֶשׁ שֶׁעָבָר. / לוּ יְהִי יְהִי קֵץ הַמַּרְאִית. / מֶלֶךְ הַגְּלִידָה הוּא הַמֶּלֶךְ הַיָּחִיד."
  • "אני רואה באהבה, / פָּן ישן נושק לנפש חדשה. / הוא בא, הוא פורח, הוא עושה פרי וָמת. / ציור נדוש זה מגלה צד של אמת. / פריחתנו חלפה. אנחנו פִרְיָה."

אמרותיו

[עריכה]
ביתו של סטיבנס בקונטיקט
  • דמיון הוא זה שרומנטי."
  • "חוכמה לא שואלת יותר כלום."
  • "הרהור לילה כמוהו כיום בהיר."
  • "מה שאנו רואים בראש ממשי עבורנו כמה שאנחנו רואים בעין."
  • "המרדף הנעלה ביותר הוא המרדף אחר האושר עלי אדמות."
  • "המשורר מתבונן בעולם כמו גבר המתבונן באישה."
  • "על קריאת שיר להיות חוויה, כשם שחווים פעולה."
  • "מלחמה היא כשלונה התקופתי של הפוליטיקה."
  • "סופרים הם שחקנים, ספרים הם תיאטראות."
  • ספרות היא החלק המשובח בחיים. זאת רק בהנחה שהחיים הם החלק המשובח בספרות."
  • "על המשורר להשקיע את אותה התכווננות בשירה כתייר בהרפתקה שלו וכאמן בציור שלו."