ויאלה בליני (מילאנו)

יש לשכתב דף זה הסיבה לכך: תירגום אוטומטי של דף משפה אחרת ללא שיכתוב נדרש. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיציטוט. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

ויאלה בליני (Viale Bligny) היא רחוב היסטורי במרכז מילאנו שבו נמצאת אוניברסיטת בוקוני.

ציטוטים

• [...] Era così grande che ogni notte potevo scegliere di addormentarmi su un letto diverso. Prima di poter acquistare una casa di proprietà in viale Bligny, 16 metri quadrati in tutto, passò del tempo
  • זה היה כל כך גדול שיכולתי לבחור להירדם במיטה אחרת כל לילה. עבר זמן עד שיכולתי לקנות בית משלי ב־ויאלה בליני (Viale Bligny), 16 מטרים רבועים בסך הכל. (Maurizio Cattelan)
• Viale Bligny 42 [...] uno degli artisti italiani contemporanei più quotati, Maurizio Cattelan, lo ha scelto per il suo atelier
  • ויאלה בליני 42 [...] אחד האמנים האיטלקים העכשוויים הפופולריים ביותר, Maurizio Cattelan, בחר בו עבור הסטודיו שלו.
    • [1] "ויאלה בליני 42... אחד האמנים האיטלקים העכשוויים הפופולריים ביותר, מאוריציו קאטלאן, בחר בו עבור הסטודיו שלו"; מצוטט מתוך: Corriere della Sera, 1 ביולי 2013
• La Galleria (di Viale Bligny 42) fondata da Emi Fontana, ha sempre avuto fin dalle origini l'obiettivo di concentrarsi sull'arte contemporanea e sulla ricerca del nuovo, ovvero su artisti emergenti e forme espressive inedite ... questo spazio è divenuto un punto di riferimento per tutti coloro che cercano di intercettare le tendenze del futuro e desiderano capire dove stia andando l'arte, non solo nel nostro paese. Infatti tra i numerosi italiani come Monica Bonvicini, Liliana Moro e Luca Vitone, hanno qui esposto le loro opere molti rappresentanti del panorama internazionale, come l'islandese Olafur Eliasson.
  • הגלריה (ב־ויאלה בליני 42) שהוקמה על ידי Emi Fontana, תמיד הייתה בעלת מטרה להתמקד באמנות עכשווית ובחיפוש אחרי החדש, כלומר באמנים מתעוררים וצורות ביטוי חדשות. מקום זה הפך לנקודת ייחוס לכל מי שמחפש לגלות את מגמות העתיד ורוצה להבין לאן הולכת האמנות, לא רק במדינה שלנו. למעשה, בין האיטלקים הרבים כמו Monica Bonvicini, Liliana Moro ו־Luca Vitone, הרבה נציגים מהסצנה הבינלאומית הציגו כאן את עבודותיהם, כמו האיסלנדי w:Olafur Eliasson.
    • [2] מצוטט מתוך: "1001 cose da vedere a Milano almeno una volta nella vita", ג'יאן לוקה מרגריטי, 2014, Newton Compton Editori, (אומנות) גלריה של אמי פונטנה, עמוד 885
• Il palazzo di viale Bligny 52, inaugurato come teatro [...] ha ospitato incontri leggendari di boxe. Sul ring del "Principe" fra il 1949 e il 1961 hanno incrociato i guantoni fra gli altri Duilio Loi e Nino Benvenuti [...] Sandro Lopopolo, Carmelo Bossi, Tiberio Mitri [...]. Fra il pubblico c’era spesso lo scrittore Giovanni Testori che convinse Luchino Visconti ad ambientare qui le prodezze da boxeur di Alain Delon nel film "Rocco e i suoi fratelli" del 1960.
  • הבניין ב־ויאלה בליני 52, שנחנך כתיאטרון [...] אירח קרבות אגרוף אגדיים. על הזירה של ה"פרינציפי" בין השנים 1949 ל־1961, Duilio Loi ו־Nino Benvenuti חצו כפפות [...] Carmelo Bossi, Tiberio Mitri [...]. בין הקהל היה לעיתים קרובות הסופר Giovanni Testori שהשפיע על Luchino Visconti לצלם את יכולות האגרוף של Alain Delon כאן בסרט של 1960 "Rocco and His Brothers".
  • Barone in the square under their house, and we walked for a while, silent and sweaty, along Viale Bligny, or other avenues, searching in the rosy light of the summer sunset.
    • [3] "מילאנו, תיאטרון פרינצ'יפי: מקדש האגרוף למכירה. שלושה מיליון יורו עבור הבניין ב־ויאלה בליני 52. אירח את הקרבות של Loi ו־Benvenuti, עכשיו מקום לאירועים" מצוטט מתוך: "Il Giorno", 30 בינואר 2022