ויליאם הזליט

ויליאם הזליט

ויליאם הזליט (10 באפריל 1778 - 18 בספטמבר 1830), סופר, מסאי ומבקר ספרות בריטי.

מתוך כתביו

מסות על אנשים ומנהגים (1821 - 1822)

• "לעתים קרובות הרשמים הראשונים הם נכונים."
• "התגשמותן של מחשבות גדולות משמעה מעשים גדולים."
• "מי שאינו מעריך את עצמו, לא יזכה להערכה מצד זולתו."
• "במקרים רבים מדי הלימוד מנוגד להיגיון פשוט, ומהווה תחליף גרוע לידע אמיתי."
• "מוטב לא לדעת קרוא וכתוב מאשר לא לדעת שום דבר אחר."
• "אם יש ברצוננו להכיר את עוצמת הגאוניות האנושית, עלינו לקרוא את שייקספיר."
• "מבחנהּ של הגדולה הוא דף בספר ההיסטוריה."
• "עד כמה אנו חסרי ביטחון, כאשר אנו מפקידים את אושרנו בידי זולתנו."
• "האמן בעצמך! זהו תנאי הכרחי להצלחה."
• "באמנות, בטעם, בחיים, בדיבור, אנו חורצים משפט על פי הרגשות ולא על פי ההיגיון."
• "אין בנמצא אדם צעיר המאמין שיום אחד חייו יגיעו לקצם."

הדובר הפשוט (1826)

• "ההתלהבות מגיעה להישגים גדולים יותר מאשר הידע."
• "מעשים גדולים בדרך כלל כרוכים בסכנות גדולות."
• "לנסות להצדיק משמעו להטיל ספק."
• "התמורה ללימוד היא הלימוד עצמו."

השולחן העגול (1815 - 1817)

• "אין בנמצא דעה קדומה כה מעוגנת בדעתנו כמו המחשבה שאנו משוחררים מכל דעה קדומה."
• "חן: ביטוי חיצוני להרמוניה פנימית של הנפש."
• "חינן של הנשים משפיע עלינו יותר מיופיין."

מחשבות על טעם (1818)

• "אין אנו רואים את הטבע באמצעות עינינו, אלא באמצעות תבונתנו ולבנו."
• "אמנות החיים היא הידע ליהנות מעט ולסבול הרבה."

הרצאות על המשוררים האנגליים (1818)

• "השירה היא שיחתו של הלב עם עצמו ועם הטבע."
• "היכל התהילה ניצב על הקבר, והלפיד הבוער נדלק מעפרו של המשורר."

מאמרים פוליטיים (1819)

• "קשה להיות פוליטיקאי כנה למי שלא נולד כמסתייג."
• "כולנו, פחות או יותר, עבדים לדעותינו."
• "אהבת החירות היא אהבת זולתנו; אהבת העוצמה היא אהבת עצמנו."

הרצאות על מחברים קומיים אנגליים (1819)

• "האדם הוא החיה היחידה שצוחקת ובוכה."
• "השנינות היא תבלינה של השיחה."
• "תמיד מישהו נפגע מן הבדיחה."

בעקבות אמרותיו של לה רושפוקו (1823)

• "התקווה היא רכושנו הטוב ביותר."
• "המוות הוא צרתנו הגדולה, כי הוא מכלה את תקוותינו."
• "מי שיכול לשלוט בעצמו, שולט בזולתו."
• "ישנם אנשים המבטיחים הרבה כדי להפר את הבטחותיהם."

מקומות רגילים (1823)

• "מלומד כמוהו כספר שנכתב בשפה מתה; לא כל אדם מסוגל לקוראו."
• "לא ניתן לתקן את המין האנושי."

רשמי מסע בצרפת ובאיטליה (1824)

• "האדם הוא חיה מתחזה המשחקת את תפקידה."

רוח הזמן (1825)

• "יותר אנו עושים, יותר אנו מסוגלים לעשות; יותר אנו מעסיקים את עצמנו, יותר זמן פנוי עומד לרשותנו."

ספרות אמריקנית (1829)

• "הקטן שבכאבים גורם לנו דאגה ואי נוחות גדולות יותר מאשר אובדנם של מיליוני בני מיננו."

על רוח הוויכוח (1830)

• "הספרים פותחים בפנינו את נשמתם, ומציבים לנגד עינינו את סודותינו עצמנו."
• "השתיקה היא אמנות שיחה נשגבה."