ויליאם שרמן
מראה
ויליאם טקומסה שרמן (8 בפברואר 1820 - 14 בפברואר 1891) היה גנרל בצבא האיחוד בעת מלחמת האזרחים האמריקנית וממפקדיו הבולטים.
- "המלחמה היא גיהנום."
- "להניח את האויב על קרניה של הדילמה." ~ מתוך הספר "אסטרטגיה של גישה עקיפה" מאת באזיל לידל הארט, הוצאת משרד הביטחון, 1956, עמוד 338
- "לא אקבל את מועמדות המפלגה, ואם אבחר, לא אשרת בתפקיד"
- "לא תוכלו לנאץ את המלחמה במילים קשות משלי. המלחמה היא אכזריות, ואין שום דרך לעדנה. אלו שהביאו את המלחמה לארצנו ראויים לכל הקללות ואיחולי הסבל שיש בכוחו של העם לקלל אותם. אני יודע שלא היה לי שום חלק בפריצתה של המלחמה, ואני יודע שאקריב יותר קורבנות מכל אדם אחר כדי שיבוא שלום. אבל טוב לך שתמחה נגד סופת הרעמים משתנסה למנוע את אימי המלחמה.
- אתם יראים ממוראות המלחמה, אבל לא חשבתם עליהם כשטענתם קרונות של חיילים ותחמושת, כשייצרתם פגזים וכדורים ושילחתם את המלחמה לקנטקי וטנסי, להחריב את בתיהם של מאות ואלפי אנשים שרק ביקשו לחיות בשלום בבית אבותיהם, תחת הממשלה שירשו מהם. אבל אין טעם בהשוואות אלה. אני רוצה בשלום, ומאמין שלא יושג אלא באיחוד ובמלחמה, ולעולם אנהל את המלחמה מתוך מטרה להשיג הצלחה מוקדמת ושלמה". ~ מתוך מכתבו של ויליאם טקומסה שרמן, מצביא בצבא הצפון, לראשי העיר אטלנטה, בעת שצר עליה במלחמת האזרחים בארצות הברית, ספטמבר 1864. מתוך הספר "האומץ לנצח" מאת עפר שלח, תל אביב: ידיעות ספרים, 2015, עמוד 140.
נאמר עליו
[עריכה]- "מאוחר אותו לילה מצא אותו שרמן, חברו־למחזור בווסט פוינט (West Point), תחת עץ דולף, צווארון סגינו מורם עד אוזניו. כמו מפקד־המשנה המבוהל לפניו, גם שרמן בא לדבר על נסיגה, אבל 'הבהק פתאומי של תבונה' הדריכו לנהוג אחרת. 'ובכן, גרנט,' אמר, 'השטן בעצמו עבר עלינו היום, נכון?' גרנט שאף את עשן הסיגר, הרמץ המתלקח האיר את קלסטרו הנאה, הכחוש, הנמרץ. 'כן,' אמר. 'כן. אבל מחר נדפוק אותם.' וכך עשה. גדול מצביאי מלחמת־האזרחים האמריקנית החל עולה מאלמוניותו." ~ מתוך הספר "מסכת הפיקוד" מאת ג'ון קיגן, הוצאת "דביר", 1993, עמוד 167