ויסטן יו אודן

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"מפתה אותנו לשמוח."

ויסטן יו אודן (באנגלית: Wystan Hugh Auden,‏ 1907 - 1973) הוא משורר בריטי־אמריקאי שכתב שירים בסגנון המודרני.

אדם[עריכה]

  • "טעם השמחה שבפה טעים."
  • "ההרגל של כאב, בלבול וצער."
  • "סוגד לשפה וסולח לכל מי שבזכותה היא חיה."
  • "בַּיְּשִׁימוֹן בּוֹ מֻקַּף הַלֵּב תֵּן לְמַעְיָן הַמַּרְפֵּא לְלַבְלֵב."
  • "הצללים שהמתינו לעלות למעגל המואר של תודעתו."
  • "האם לא תשמע את אשר אומרים בחוף."
  • "כל עוד הוא מביט במראה, הוא לא צריך להתמודד, יש לו לפחות חבר דמיוני."
  • "קָל הָיָה לְהַבִין אֶת הַשִּירָה אֲשֶר חָצַב; אֶת טִפְּשוּת הֶאָדָם הוּא הִכִּיר כְּכַף יַדּוֹ."
  • "אדם הוא יצור יוצר היסטוריה, שאינו יכול לחזור על עברו, אך אינו יכול גם להותיר אותו מאחוריו."

חיים[עריכה]

  • "טיפשי הוא לסרב להצעות הזמן."
  • "אנו חיים בחופש מתוך צורך."
  • "עדיין מפתה אותנו לשמוח שוב."
  • "למד את האנשים החופשיים איך לשבח."
  • "אוכל היה אהבתו הציבורית, התשוקה הפרטית שלו."
  • "בעניין הסבל הם לא טעו אף פעם, רבי האמנים: כה היטב הם הבינו את מקומו האנושי; איך הוא נוטל את מקומו בעוד מישהו אחר אוכל או פותח חלון או סתם מהלך לו לאיזה מקום."

נוף[עריכה]

  • "הלילות נטולי הירח של חודש יוני."
  • "עָנָנִים בַּשָׁמַיִם הַמִּשְׁתַּקְפִים בִּרְאִי הַנָּמָל וְכָל הַקַּיִץ דֶּרֶךְ הֲלִיכָתָם הַשְׁלֵוַה שֶׁל הַמַּיִם."
  • "בזֶרֶם מַכִּים וְחוֹף חֲלוּקֵי הַאֲבָנִים זוֹחֵל אַחַר הַגַּלִים הַמִּשְׁתַּבְּרִים."

לאומיות[עריכה]

  • "בַּחֲלוֹם בַּלָּהָה שֶׁל חֲשֵׁכָה כָּל כַּלְבֵי אֵירוֹפָּה רוֹעֲמִים נְבִיחָה, וְהָאֻמּוֹת הַחַיּוֹת מְחַכּוֹת בְּלִי תּוֹחֶלֶת, כָּל אַחַת בְּשִׂנְאָתָהּ מְבֻדֶּלֶת."
  • "אין דבר כזה מדינה, ואף אחד לא יכול להתקיים לבדו."
  • "ראיתי ביער ציפורים באילן; מדינאים לא היו להן וזמרו כרצונן."

נאמר עליו[עריכה]

  • "אודן היה המשורר כותב האנגלית הראשון שהרגיש בבית במאה העשרים. שירתו קידמה בברכה את כל המצבים המעוּותים של זמנו, את כל מגוון לשונותיו ואירועיו." ~ אדוארד מנדלסון

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]