לדלג לתוכן

ולדימיר ינקלביץ

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

ולדימיר ינקלביץ (בצרפתית: Vladimir Jankélévitch)‏ (31 באוגוסט 1903 - 6 ביוני 1985), פילוסוף יהודי צרפתי ממוצא רוסי.

מתוך ספריו

[עריכה]

האירוניה (1936)

[עריכה]
  • "אם הכול מותר, דבר אינו מותר."
  • "ביום שבו אנו מגלים את רגשותינו, אנו רשאים לא להיות מופתעים משקיעתם."

הטהור והמזוהם (1960)

[עריכה]
  • "אלימות: עוצמה חלושה."

המוות (1966)

[עריכה]
  • "האם אלוהים איננו משורר עליון המאלתר את העולמות?"
  • "כאשר אנו חושבים עד כמה המוות הוא דבר רגיל, ועד כמה אין אנו יודעים דבר על אודותיו, ואין אנו יכולים להימלט ממנו, עלינו להודות בעובדה כי מדובר בסוד כמוס."

המחילה (1967)

[עריכה]
  • "הטוב שבעולמות הוא הגרוע פחות."

פרדוקס המוסר (1981)

[עריכה]
  • "למוסר יש תמיד את המילה האחרונה."

מיוחס

[עריכה]
  • "התשוקה היא שעשוע של הלב."
  • "בתוך כל הרעש וההמולה, אנו חייבים להטות אוזן למלמולו הבלתי מורגש של אלוהים."
  • "ההווה, כלומר החיים היומיומיים, מציק לנו ולא חדל מלקרוא לנו לשכוח את הדברים המושלמים."
  • "לעסוק בפילוסופיה משמעו להתבונן בעולם כאילו דבר אינו מובן מאליו."
  • "המוות הוא מחלתם של החולים ושל הבריאים; כאשר אין אנו חולים אנו עדיין מיועדים למות."
  • "צריך להלהיב את ההמון כדי לארגן אותו."
  • "כיצד שנים כה קצרות נוצרות מימים כה ארוכים?"
  • "הקמטים מהווים רמז למוות."
  • "עלינו לחשוב על כל מה שניתן לחשיבה, בתוך כל מה שלא ניתן לחשוב על אודותיו."