זורבה היווני

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת הספר

זורבה היווני (ביוונית: Βίος και Πολιτεία του Αλέξη Ζορμπά, מילולי: חייו ומעלליו של אלכסיס זורבאס) הוא ספר מאת ניקוס קאזאנצאקיס שיצא לאור ב־1946 ועובד לסרט קולנוע.


  • "מאוחד עם בני־אדם ובעלי־חיים ואלוהים, חשת כאילו היית לאחד עם תבל כולה."
  • "אתה מדמה בנפשך שאתה חופשי, אבל הרי מעולם לא ניתקת את החבל שאתה קשור בו."
  • "אישה אמיתית נהנית יותר מן העונג שהיא נותנת לגבר מאשר מן העונג שהיא מקבלת."
  • "יש רק אויב אחד ויחיד, אכזרי ואיום, השנוא כמוות והמטיל פחד מוות, הלא הוא – הוודאות הגדולה."
  • "מתי תיפתחנה זרועותינו לחבק את הכול – את האבנים, את הגשם, את הפרחים, ואת בני־האדם?"
  • "זורבה היה האיש אשר חיפשתיו לשווא לזמן רב כל כך. לב חי, פה גדול וזוללני, נפש גדולה ופראית."
  • "הייתי מקפיד על אילוף מושלם של חמשת חושי, ואף על אימון כל גופי כולו, למען ידע ליהנות ולהרגיש ולהבין."
  • "בשעות האלה נפתחות לרווחה כל הדלתות שבהוויית האישה. שומרי הסף אזל כוחם, ומילה טובה היא רבת השפעה כזהב."
  • "עורב נהג להלך כיאות כעורב ממש. יום אחד חשקה נפשו לטפוף בגרון נטוי כיונה. ומני אז אין אותו עורב עלוב יכול בשום פנים ואופן להיזכר בהילוכו הרגיל. מבין אתה, הוא נתבלבל לגמרי. שוב אינו אלא מדדה."