זיכרונותיה של נערה מחונכת

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
"מצאתי חן בעיני עצמי ורציתי למצוא חן בעיני אחרים."

זיכרונותיה של נערה מחונכת (בצרפתית: Mémoires d'une jeune fille rangée) הוא ספר מאת סימון דה בובואר על ימי ילדותה ונעוריה בפריז. הספר יצא לאור ב־1958 ותורגם לעברית ב־2010.


  • ילדותי המוקדמת לא נותר לי אלא רושם מטושטש."
  • "הייתי יושבת על ברכיה, בחיקה הענוג והמבושם, ומכסה בנשיקות את עורה הרענן."
  • "ההגנה, הפינוק, והשעשוע שבחידושים בלתי פוסקים עשו אותי לילדונת שמחה מאוד."
  • "כשידעתי שלא צריך להתייחס ברצינות לכל דבריה של לואיז, לא הקשבתי לה עוד באותה כניעוּת כמקודם."
  • "הורי ענו ברצון לשאלותיי; אי־הידיעה שלי התפוגגה ברגע שניסחתי אותה במילים."
  • "כנראה חוויתי את הסתירה הזאת בעוצמה, אם אני זוכרת כך בפרטי־פרטים את הספר המאויר."
  • "מצאתי חן בעיני עצמי ורציתי למצוא חן בעיני אחרים. ידידיהם של הורי עודדו את יהירותי: הם החניפו לי, פינקו אותי."
  • "יוקרתה של המילה הכתובה הייתה בעיני גדולה עוד יותר מזו של המילה המדוברת."
  • "בבית, גם הפחותה שבזוטות עוררה שפע תגובות והערות; היו מקשיבים בשמחה לסיפורים שלי, חוזרים על הדברים שאמרתי."
  • "הבטחתי לעצמי לא לשכוח, כשאהיה גדולה, שילד בן חמש הוא כבר אדם שלם. בהתייחסם אליי בזלזול, המבוגרים התכחשו לעובדה הזו."
  • "הניצחונות הקטנטנים הללו עודדו אותי שלא להתייחס לכללים, לטקסים ולשגרה כאל עובדה מוגמרת."