חולית (ספר)

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חולית הוא רומן מדע בדיוני משנת 1965 מאת הסופר פרנק הרברט.

הלחש נגד הפחד של בנות גשרית[עריכה]

אחת הקבוצות העיקריות בספר היא מסדר בנות גשרית. בנות המסדר נעזרות בלחש הבא על מנת לשכך את פחדיהן ולהרגיע את גופן. תורגם לעברית על־ידי עמנואל לוטם.

  • "אל לי לפחוד. הפחד הוא קוטל הבינה. הפחד הוא המוות הקטן המביא כיליון מוחלט. אעמוד בפני פחדי. אניח לו לחלוף סביבי ובעדי. וכאשר יחלוף על־פני, אפנה את עיני רוחי ואראה את נתיבו. במקום שעבר הפחד לא יהיה דבר. רק אני אוותר."

חוכמת חולית[עריכה]

  • "הפחד הוא קוטל הבינה."
  • "עוני היא צורת החיים הטבעית של האדם."
  • "המתחרים בכוח המסוכנים ביותר לכל אורגניזם, הם בני מינו שלו. יש להם אותם הצרכים היסודיים. הצמיחה מוגבלת על ידי אותו צורך המצוי בכמות המזערה ביותר. התנאי הפחות נוח מכול הוא הקובע את שיעור הצמיחה."
  • "רואה הנולד מעצב לו יקום פנימי מוקרן להפקת הסתברויות חיצוניות חדשות מתוך כוחות שאינם מובנים."
  • "ההיסטוריונים מחזיקים בידיהם עוצמה אדירה, ויש בהם היודעים זאת. הם משחזרים את העבר, מעצבים אותו כך שיתאים לפרשנויתיהם. בכך, הם משנים גם את העתיד."
  • "זהו גורלכם, שיכחה. את כל הלקחים הנושנים של החיים, אתם מאבדים וקונים ומאבדים ושוב קונים."
  • "כל הדתות המאורגנות ניצבות בפני בעיה משותפת, נקודת תורפה שדרכה נוכל לחדור ולהטות אותן לצרכינו; כיצד מבדילים בין יומרת שווא לבין התגלות אלוהית?"
  • "תמיד רוצים האנשים בדבר מה שהוא מעבר להנאה המיידית, או אף מעבר לאותה תחושה עמוקה יותר הקרויה אושר"
  • "הבירוקרטיה הורסת את היוזמה. אין שנוא על הבירוקרט יותר מן החידוש, ובייחוד אותו חידוש שתוצאותיו משופרות מתוצאותיהן של השיגרות הנושנות." השיפורים מוקיעים תמיד את העומדים בראש הסולם כשלומיאלים, ומי ישמח להיראות כשלומיאל?"
  • "חירות ודרור הם מושגים סבוכים. שורשיהם נעוצים ברעיונות דתיים על אודות רצון חופשי, והם סמוכים אצל מיסטיקת השליט, המגלומת במונארכים מוחלטים. בלי מונארכים מוחלטים המעוצבים בצלם האלים העתיקים והשולטים מכח אמונה בחסדי שמיים, לא היו החירות והדרור זוכים כלל במשמעותם דהיום. רעיונות אלה חבים את עצם קיומם לדוגמאות של שעבוד הלקוחות מן העבר, והכוחות המקיימים רעיונות מעין אלה ישתחקו, אם לא יתרעננו כפעם בפעם בלקחים דרמטיים או בשעבודים חדשים." (פסח כמשל ע"ב)
  • "הלא תובעת לעצמה הדת זכות יוצרים על הבריאה מזה עידן ועידנים?"
  • "הדעת מצווה על הגוף והגוף מציית. הדעת מצווה על עצמה ונתקלת בהתנגדות."
  • "צדק? מי מחפש צדק? אנו עושים לעצמנו צדק משלנו. אל לנו להתלונן על צדק כל עוד יש נשק בידינו ואנו חופשיים להשתמש בו."
  • "בני אדם חיים על הצד הטוב ביותר כאשר לכל אחד מהם מקום לעמוד בו, כאשר כל אחד מהם יודע להיכן הוא שייך במתכונת הדברים ומה יש ביכולתו להשיג. הרוס את המקום והרסת את האדם."
  • "התפוצצויות הם דחיסות של הזמן. שינויים נצפים ביקום הטבעי, כולם נפיצים במידה זו או אחרת ומנקודת ראות זו או אחרת; אלמלא כן לא הייתם מבחינים בהם. רציפותו החלקה של השינוי, אם תואט די הצורך, תעבור מבלי שיבחינו בה צופים שמרחב הזמן/המעקב שלהם קצר מדי. לכן, אני אומר לכם, אני ראיתי שינויים שאתם לא הייתם מבחינים בהם בכלל."
  • "ברובה, המשמעת היא משמעת סמויה, המיועדת לא לשחרר אלא להגביל. אל תשאלו "למה"." הישמרו מפני "כיצד". "למה" מוליך בהכרח לפירכה. "כיצד" לוכד אתכם ביקום של סיבה ומסובב. זה כזו מתכחשים לאינסופי. היקום הוא כפי שהוא משום שהמאמין בחר לראותו כזה."
  • "האנרגיה הזאת [הדת] זקוקה למוצא. בלום אותה והיא תיעשה מסוכנת להחריד. שנה את כיוונה והיא תגרוף את כל העומד בדרכה. זה הסוד העילאי של כל הדתות."
  • "המבחן העילאי - לראות את הטוב ברע ואת הרע בטוב."
  • "מבנה האמונה יוצר מסנן ההופך תוהו-ובוהו לסדר."
  • "להערכתי, מתקנים חברתיים יצרו אומללות רבה יותר מכל כוח אחר בהיסטוריה האנושית. הראו לי את מי שאומר 'יש לעשות כך וכך' ואראה לכם ראש מלא כוונות זדון שאין להם מוצא אחר. מה שעלינו לחתור אליו - תמיד! - הוא למצוא את הזרימה הטבעית ולנוע עמה."
  • "ההיגיון הוא קורבנו הראשון של הרגש."
  • "התקווה מחשיכה את עין המתבונן."
  • "הדרך הקלה מובילה למטה, אל הניוון."
  • "כובד אבן ונטל החול – וכעס אויל כבד משניהם."
  • "בני אנוש, כמעט תמיד בודדים הם."
  • "הנכנע הוא השולט: קנה־הסוף נכנע לרוח ומוסיף לשגשג, עד שיום אחד יהיו קנים רבים, מחסום בפני הרוח."
  • "בפוליטיקה, החצובה המשולשת היא הפחות יציבה מכל המבנים."
  • "בפרידה מידידים יש עצב. מקום אינו אלא מקום."
  • "על ארבעה דברים עומד עולם: חוכמת הנבונים, צדק האדירים, תפילת הצדיקים ואומץ הגיבורים. אך כל אלה אינם ולא כלום באין שליט היודע את אמנות הממשל."
  • "כל דרך שהולכים בה עד תום אינה מוליכה לשום מקום. טפסי על ההר אך מעט כדי לבדוק אם אמנם הר הוא. מפסגת ההר לא תוכלי לראות את ההר."
  • "המתת – ברכת הנותן היא."
  • "כל מה שנעשה בי – הריני שותף לו."
  • "בין אם נהגתה המחשבה בקול ובין אם לאו – הריהי ממשית ולה כל כוחות הממשות."
  • "שלושה דברים מקילים על לב איש: המים, הדשא הירוק, ויופי הנשים."
  • "בהשפעת לחץ עשוי המוח לנוע באחת משתי דרכים, חיובית או שלילית: לפעול או לחדול... הכשרה נאותה עשויה להשפיע רבות על הכיוון שהמוח יטה אליו תחת לחץ."
  • "תפקידה הנעלה ביותר של האקולוגיה הוא הבנת התוצאות."
  • "ככל שירבו החיים במערכת, כן ירבו אפשרויות החיים בה. החיים משפרים את יכולת הסביבה לקיים חיים."
  • "המונע בעד חברו מלשגות קונה לו חלק בגן עדן."
  • "כל ההתחלות – רגישות הן."
  • "יש סכנה בשוחד – הוא נוהג לתפוח לאין קץ."
  • "הדבר החשוב למנהיג הוא הדבר העושה אותו למנהיג. דבר זה הוא צרכי אנשיו."
  • "מנהיג הוא אחד הדברים המבדילים אספסוף מעם. הוא המקיים את מספר האנשים שיש בהם עצמיות משלהם. אם יפחת מספרם יהפוך העם לאספסוף."
  • "כאשר יריבך פוחד מפניך – זהו הרגע שעליך להניח לפחד להרפות את מוסרות עצמו, להניח לו לפעול את פעולתו. הנח לפחד להפוך לאימה. האיש מוכה האימה נלחם בעצמו. לבסוף הוא יוצא להתקפה נואשת. זהו הרגע המסוכן ביותר, אולם בדרך כלל אפשר לצפות בבטחה שהאיש מוכה האימה ישגה משגה גורלי."
  • "מפגש הבורות והדעת, האכזריות והתרבות – ראשיתו בכבוד שאנו חולקים למתינו."
  • "מושג הקִדמה פועל כמנגנון התגוננות החוצץ בינינו לבין מוראות העתיד."
  • "ואז עלה שחרו של היום שבו נחה ארקיס בלב היקום כולו, והיד נחה על הגלגל לסובבו."

קישורים חיצונים[עריכה]