חוש המאבק

חוש המאבק (בצרפתית: Le Sens du combat) הוא ספר שירים מאת מישל וולבק שחלקו כתוב כשירה בפרוזה. הספר יצא לאור במקור ב־1996 ותורגם לעברית ב־2017.

"חוש / המאבק / רעדנו מפחד, בודדים במישור הנטוש."
"חופשיים ושבויים בכאבנו הקדום תחת רגלינו רחשה אדמה חבוטה."
"הגוף שלי שייך / למזרן של שני מטרים / אני צוחק יותר ויותר חזק / יש כל מיני פרמטרים."
"אנו זקוקים למטפורות חדשות; משהו דתי, שמטמיע את קיומם של מגרשי החניה התת־קרקעיים."
"לאהוב, זה ייעוד בחיים / זה מה שכולם אומרים ויודעים / הדיבורים שלך מיותרים / איני חש עוד את איברייך השבורים."
"כמו צלב שנטוע בקרקע צחיחה / שלטתי, אני, במצב. / כמו צלב מברזל, הזרועות פרושות לרווחה, / היום אני חוזר אל ביתו של האב."
"מה יש במבט שלי שמבריח נשים? הוא נראה להן מתרפס, להוט מדי, זועם או סוטה? אני לא יודע. נראה שלא אדע לעולם; אבל זו תמצית הסבל בחיי."
"אָנוּ דּוֹחִים אֶת הָאִידֵאוֹלוֹגְיָה הַלִּיבֶּרָלִית מִשּׁוּם שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּהּ לְהַתְווֹת לָנוּ כִּוּוּן, נָתִיב שֶׁיּוֹבִיל לְפִיּוּס שֶׁל הַפְּרָט עִם הַדּוֹמִים לוֹ בְּקֶרֶב קְהִלָּה שֶׁנִּתָּן לְכַנּוֹתָהּ אֱנוֹשִׁית."
"אנחנו מגיעים לעולם להוטים אחרי היכרות / ולכל הקיים יש זכות להתקיים / בעינינו. אנחנו חושבים שלכל אחד מגיעה הזדמנות, / אך במוצאי שבת צריך לחיות ולהילחם, / ואז עלינו לעזוב את מחוזות הילדות."
"הַפְּרָט הָאֱנוֹשִׁי, הוּא עַל פִּי רֹב חַיָּה קְטַנָּה שֶׁהִיא בָּהּ בָּעֵת אַכְזָרִית ואְֻמְלָלָה, וְשֶׁיִּהְיֶה חֲסַר טַעַם לִבְטֹחַ בּוֹ אֶלָּא אִם יִקָּלַע לְמַצָּב שֶׁבּוֹ יֵהָדֵף, יְתֻחַם וִיתֻחְזַק בְּעֶקְרוֹנוֹת מַחְמִירִים שֶׁל מוּסָר."
"מעולם לא הצלחתי להבין את הקנטטות של יוהאן סבסטיאן באך, היחס בין שקט לרעש מדי אדריכלי. אני זקוק לצעקות, למגמה המאכלת, לאטמוספרה של מאבק שישסעו את השקט הלילי."
"תמיד נמשכתי אל הרגעים שבהם הדברים חדלים לתפקד. אל מצבי הקריסה של המערכת הגלובלית, שמאפשרים לנבא גורל ולא רגע, שמאפשרים להבחין בנצח שקיומו מוכחש ממילא."