חיים ברעם

"טעם החיים, שלי ושל בני דורי נעוץ גם ביכולת לתאר את העבר, מבלי לשגות בנוסטלגיה כוזבת."

חיים ברעם (נולד ב־13 במאי 1941) הוא עיתונאי וסופר ישראלי.

---

• "ציבור שוחרי הספרים בקרב בני גילי היה גדול מאד בשנות החמישים, ולא נרתענו בכלל מהעברית המיושנת, מהכריכות המהוהות, מהעובדה שספרים רבים יצאו לאור במזרח אירופה, שבה חיו רבים מדוברי השפה העברית שלנו."
• "בירכתי את שתי החומוסיות הוותיקות במרכז העיר, 'טעמי' ו'פינתי' על כך שהן מתעקשות לשמור על השמות העבריים שלהם... מה לי וללאומיות כזו, אפילו אם היא מתמקדת על השפה יותר מאשר על ההיסטוריה? לא הייתה לי תשובה מוכנה. אינך יכול להשפיע על מה שאתה מרגיש אבל אתה יכול להחליט מה לעשות עם הרגש הזה, לימדו אותנו הפסיכו־אנליטיקנים."
• "אני אוהב את יום הכיפורים בזכות השקט הפסטורלי השורה עליו. הוא גורם לי להתגעגע להוריי, למשפחה המגוונת שלי, לחשוב על סבתא שלי."
• "פולחן בית המקדש תמיד היה בעל אופי פגני. הדת היהודית היא דת מופשטת ובכך טיבה. גם היום אני מייחס פחות חשיבות לאבני הכותל, לעצים ולאבנים."
• "חלו תהליכים מהפכניים ממש במציאות הישראלית. לא רק שנים רבות מאוד של שלטון ליכוד אלא התנערותה של תנועת העבודה הישראלית מכל הערכים האוניברסליים של הסוציאליזם."
• "עשינו את המעשה הנכון לא רק למען המצפון, אלא גם למען עתיד השמאל הישראלי, שהוא יהיה יהודי־ערבי או שלא יהיה קיים בכלל."
• "נתניהו הוא איש ימין קיצוני מכל בחינה אפשרית, שהושפע מאוד לא רק מרעיונותיו של אביו ושל וותיקי התנועה, אלא גם מהשמרנות האמריקאית."
• "הישראליות הולכת ונשחקת, ובמקומה קמה כאן יהדות חדשה־ישנה, שהקשר שלנו איתה הוא בעייתי. מפחיד להיות אזרח במדינה שנואה בעולם, אחרי שקמנו בזכות אהדתם של עמים תרבותיים רבים."
• "טעם החיים, שלי ושל בני דורי נעוץ גם ביכולת לתאר את העבר, מבלי לשגות בנוסטלגיה כוזבת."

מתוך ספרו "אדום, צהוב, שחור"

• "סיפורו של ילד, ואחר כך נער מתבגר, במרכז ירושלים השתלב לו בטבעיות בנוף הכדורגל של אותם ימים."
• "יעל, הילדה היחידה משכבת הגיל שלי שהגיעה אי פעם למשחק כדורגל ועוד לדרבי, התבוננה בי ברצינות התהומית שאפיינה אותה ואמרה שאולי ננצח בדרבי הבא. אהבתי אותה מאד באותו רגע, ואולי לא רק באותו רגע."
• "רוב הילדים באו מבתים של קוראי 'דבר' אבל הדבקות בתקינות פוליטית הייתה נחלתי הבלעדית."
• "לאט לאט החלו כל בני המשפחה את שגרת השבת. רחוב המלך ג'ורג' הסואן בכל ימות השבוע היה שקט מאד."
• "מהקודים המתוחכמים שלמדתי מאחי עוזי ידעתי להסיק שמי שסבור שכולם צודקים, לא ממש מאמין שאנחנו צודקים."
• "הכוח הכלכלי והפוליטי לא חיסן אותנו מהחשש מפני הבית"רים ששלטו ברחוב וביציעים, והפכו את אוהדי הפועל למיעוט."
• "כמה ימים אחרי הבחירות חזרתי עם אחי הקטן, מנחם, מקולנוע עדן. היה די חשוך, אבל מחנותו של מלך הפלאפל בקצה רחוב אגריפס בקע אור צהבהב."
• "ההתנסות חישלה אותנו, ואני משוכנע שהיא מקלה עלי גם היום לשמור על עצמאות רעיונית בקרב ציבור עוין."