חיי בורגניים להפליא

לבי, חץ שלוח ועירום."

חיי בורגניים להפליא הוא ספר שירה מאת אסתר אטינגר שיצא לאור ב־1998.

---

• "אני רוצה לעמוד על המרפסת ולשיר, ככה מול הרחוב והשכנים."
• "לנאום ולדבר וגם לשיר מן המרפסת, כמו אפיפיור או נביא או גנרל."
• "אז אני כדרכי מוותרת ואומרת, טוב ניחא, אז למצער, בבית פנימה, תנו לי לשיר."
• "ללכת קשור עיניים אחרי איש עד הרים נישאים, אפילו למערות צוקים, שאותן אשנא."
• "הייתי סוררת ורעה וחוזרת לכלוכית וקרועה."
• "פורצת את כתב היתדות הזה מדי פעם."
• "גם כלב לא יקפוץ לקראתי, אבל אני שבה הביתה."
• "מתחת לכיסוייו החמים המלטפים, לבי לבי, חץ שלוח ועירום."
• "בפנקס ישן, בין מתכון של פאי חצילים, לבין תות כנעני בשמנת וצוקר, אני מוצאת את השיר על קאראווג'ו."

נאמר עליו

• "כולנו קצת בורגנים... עם כל נוחותה הקוסמת, הופכת במינונים גדולים לשקיעה ונמנום, לאויבת של כל חידוש וחשיבה רעננה." ~ אסתר אטינגר
• "המתח הזה שבין הרצון לפרוץ את הגבולות, למצוא איזו חוויה טוטאלית, לבין הכוח בהמשך חיים מסודרים כאן ועכשיו, הוא מן המוטיבים המרכזיים בספר השירה הרגיש הזה." ~ משה אופיר