חנה מרון
חנה מרון (22 בנובמבר 1923 – 30 במאי 2014), שחקנית ישראלית, מהכוכבות הגדולות של התיאטרון הישראלי, כלת פרס ישראל לשנת 1973.
- "אני חושבת שהייתי רוצה שיבינו שהיו לי תמיד כוונות טובות, ולא תמיד זה הצליח. שלא יחשבו אחרת. אני לא בן אדם שונא." ~ התשובה לשאלה איך הייתה רוצה שיזכרו אותה (מיכאל הנדלזלץ, חנה מרון, 1923-2014. "ויוצאים, בלי לחזור, לפעמים", באתר הארץ, 31 במאי 2014)
- "כנראה, נמות מתישהו. אבל ברוך השם אני בת 90 (נוקשת בעץ), מרגישה בריאה וחזקה, אבל באיזשהו רגע זה ייגמר. אני מקווה שיזכרו אותי לטובה. בינתיים אני מצפה לתפקיד הבא." ~ בריאיון לרגל יום הולדתה התשעים (יעקב בר-און, חנה מרון בת 90: "אני מצפה לתפקיד הבא", באתר מגפון, 6 בדצמבר 2013)
- "לתאטרון יש תכונה, שהיא מעלה וחיסרון גם יחד – וזה שהוא מייצג את החיים. הוא מייצג את המצב החברתי והפיננסי והוא מראה של המציאות. אין ספק שהתאטרון של היום לא מחפש אתגרים, לא מחפש לחדש היסטוריה או קלסיקה אלא למכור הכי מהר שאפשר, ומעדיף כמות על פני איכות. זה חבל מאוד, כי זה מביא לקיפאון ברמת המשחק. לימדתי פעם בבית הספר למשחק בית צבי, והייתי רואה איך הרמה הולכת ופוחתת עם השנים. הייתי נותנת דוגמה ממחזה של איבסן, ולא ידעו על מה אני מדברת. התאטרון הישראלי היום הוא כמו מסעדה עממית. מגישים אוכל זול וקל לעיכול. לא רוצים שהקהל יתאמץ, חס וחלילה. הרוב מאוד משעמם. נכון שיש יותר הצגות מקוריות, אבל השאלה היא מה רמתן. במקביל לדעיכת התאטרון, הטלוויזיה והקולנוע שלנו משתפרים ומשתכללים ומגיעים לעולם. ואולי זו דרכו של עולם. פעם כולם היו באים לתאטרון וזה היה אירוע. היום המציאות השתנתה. לשמחתי, אני עדיין רואה פה ושם שחקנים אמיצים או במאים שמעזים. אני אוהבת מאוד את איתי טיראן, שבוחר בחירות אמיצות ומלאות סיכונים. אבל אני לא בטוחה שהקהל מתחבר לזה. הקהל מעדיף ריאליטי." ~ על תחום התאטרון (יובל אברמוביץ', חנה מרון: "אני משתדלת להתרחק ממחשבות על מוות", באתר ישראל היום, 24 באוגוסט 2013)
- "40 שנה שאני חיה מאז שנפצעתי. ואני יצאתי מזה חזקה יותר. מודעת יותר. ואני ערה ואני הולכת ואני מתנועעת ואני יכולה אפילו לרקוד אם אתה רוצה. אז כן. זה יהיה יום הולדת שני וזה דורש חגיגה." ~ על השפעת הפציעה בפיגוע במינכן על חייה (מרדכי חיימוביץ, "הזיקנה היא באסה. גועל נפש", באתר nrg, 5 בפברואר 2010)
נאמר עליה
[עריכה]- "אני הערצתי את חנה, בזכותה הפכתי לשחקנית. כשהייתי נערה ראיתי אותה על הבמה והחלטתי שאני רוצה להיות שם. שמרתי איתה על קשר במשך השנים, ובכל פעם שהרגשתי שהיא זקוקה לכתף, כמו בפעם ההיא אחרי הראיון הלא מחמיא עם בתה בטלוויזיה, התקשרתי אליה ואמרתי, 'בואי ניפגש לקפה'. ידעתי שהיא זקוקה לכתף. לא שהייתי חברה שלה, קטונתי מלהיות חברה. אבל הבנתי אותה" ~ גילה אלמגור על חנה מרון ז"ל (אברמוביץ י. "הקיץ החם של גילה", ישראל היום, תאריך 16.7.2014)
- "חנה מרון הייתה שחקנית נפלאה שגילמה עבורי את הרוח הישראלית. היא התגברה על פציעה קשה בפיגוע טרור והמשיכה להאמין ולפעול למען השלום. חנה מרון הייתה אישה דגולה על הבמה, על מרקע הטלוויזיה ובחיים עצמם." ~ יצחק הרצוג מספיד את מרון (ערן סויסה, "המסך ירד: הלכה לעולמה חנה מרון", באתר ישראל היום, 1 ביוני 2014)
- "היה בתפקיד של חנה ב'קרובים קרובים' יותר מקורטוב של אישיות השחקנית עצמה. הדמות שלה אמנם הייתה מטורללת, מוכנה בכל רגע לשתף פעולה עם כל תעלול, אבל היא גם הייתה סוג של מצפון הסדרה. התסריטאים ב. מיכאל ואפרים סידון העניקו לה את האפשרות להשמיע דברי ביקורת, נון־קונפורמיזם ואפילו הערות פוליטיות. זאת הייתה הדודה חנה, אבל זאת הייתה גם חנה מרון." ~ יצחק שאולי שביים את מרון בסדרה "קרובים קרובים" נפרד ממנה בטור אישי (יצחק שאולי, "חנה מרון היתה כוכב במלוא מובן המילה", באתר וואלה!, 31 במאי 2014)
