לדלג לתוכן

חנן שי

הוספת קישורים
מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
ד"ר חנן שי

חנן שי (נולד באפריל 1947) הוא ד"ר במדעי המדינה ואלוף־משנה במילואים. מומחה בחשיבה ותכנון אסטרטגי צבאי ומדיני. מעוטר בצל"ש הרמטכ"ל על תרומתו במלחמת יום הכיפורים בחזית הצפון.

  • "ברצועת עזה מפלצות אדם שמצפצפות אפילו על אינסטינקטים מולדים של קיום והורות, כדי לקדם תרבות שמקדשת את המוות, זכו בגלל חמלה חסרת שיפוט מוסרי, ביתרון על מי שהביא לעולם את תרבות המערב שמקדשת את החיים; ההיסטוריה עוד עלולה להגדיר את המערכה ברצועת עזה כמקום שבו הדמוקרטיה המודרנית בהתאבדותה הערכית, נפחה את נשמתה." ~ על המערב להקשיב מה יש לעם היהודי לומר לו, 8 באפריל 2024
  • "התנ"ך, שהוצמד על ידי הנצרות לברית החדשה, היה חומת מגן שלא מנעה אמנם את רדיפת היהודים והשפלתם, אך מנעה את השמדתם למעלה מאלף שנים." ~ לקח השואה הראשי לא הופק ולא הוטמע, 7 במאי 2024
  • "צלם אנוש אינו, כתפיסת היהדות, מתנת אלוה מולדת אלא תכלית שעל האדם לעמול להשיגה. ולכן חיסול האמת ובעקבותיה חיסול המוסר הסדור ואפשרות השיפוט המצפוני הסדור לאורו על ידי האליטה האינטלקטואלית הליברלית של אירופה, מחק מעל לאלף שנות מאמץ נוצרי לניתוק האדם מעברו הפגני והפראי ולהפיכתו לבעל תודעה מצפונית. כך נסללה דרך המלך להופעת אידאולוגיות הכזב הברבריות הקומוניסטית והנאצית." ~ לקח השואה הראשי לא הופק ולא הוטמע, 7 במאי 2024
  • "בהעדר חומת מגן של מוסר אמת ומצפון לא עמדה בפני אידאולוגיות הכזב שהוליד הליברליזם בעיה מצפונית לתת לגיטימציה לחיסול התרבות היהודית בברית המועצות, ובהמשך, בגרמניה, לחיסול היהודים עצמם – מייצגי המוסר והמצפון הישנים אותם ביקשו להחליף." ~ לקח השואה הראשי לא הופק ולא הוטמע, 7 במאי 2024
  • "אסון 7 באוקטובר והשסע החברתי העמוק המאיים לקרוע את המרקם הפנימי של מדינת ישראל אינם תוצאה של מחדלים טכניים בלבד, אלא של משבר ערכי עמוק. אלו תולדות קריאת תיגר על החרות – ערך מוסרי מכונן בערכי המדינה שבמגילת העצמאות ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – והחלפתו בחופש לפעול ללא מגבלות, מצד שניים מהמוסדות המרכזיים הממונים במדינה: צה"ל ומערכת המשפט." ~ מחופש בחזרה לחרות: הדרך לאיחוי הקרע החברתי העמוק בישראל, 11 באפריל 2025
  • "המעבר של צה"ל, בין השנים 1994 ל־2006, מצבא הכרעה לצבא הרתעה, הוביל לניוון יכולות התמרון היבשתי ולעיוות יסודי של החשיבה המצביאותית. כתוצאה מכך, לא הצליח צה"ל למנוע את אפשרות החדירה והכיבוש – לא באמצעות מתקפת מנע יזומה, ולא באמצעות מערך הגנה סדור בשטח ישראל." ~ מצביאות או מחדל: על חובתה של מדינה חפצת חיים, 30 באפריל 2025
  • "כדי לממש את תפיסת ההגנה הלאומית, שמטרתה הסרת איומים בעודם באיבם ומעבר לגדר, נבנה צה"ל כצבא מכריע. הוא נועד להקדים ולהכות את אויביו במלחמות קצרות ו'זולות'. עיצובו נשען על הגותם של קלאוזביץ ופון מולטקה, ועל דגם הכרעה מהירה בסגנון הבליצקריג הגרמני." ~ מהו הניצחון המוחלט אחרי 7 באוקטובר, 6 ביוני 2025
  • "גם בלי כניעה פורמלית של איראן, המטרות הצבאיות הושגו באופן מובהק ובלתי ניתן לערעור, ולכן מדובר בניצחון צבאי מוחלט. משך הזמן שבו יישמר ההישג תלוי, בין גורמים נוספים בלתי נשלטים, בהצלחה המדינית כאמור של עיצוב היום שאחרי." ~ ניצחון מוחלט בשדה הקרב – אתגר פתוח בזירה המדינית, 25 ביוני 2025
  • "בעקבות המלחמה באיראן, מיצבה עצמה ישראל כמעצמה מדינית, כלכלית ובעיקר צבאית, בעלת יכולת צבאית מבצעית מוכחת וחסרת תקדים, הן בזירה האזורית והן בעיני מדינות העולם." ~ ניצחון מוחלט בשדה הקרב – אתגר פתוח בזירה המדינית, 25 ביוני 2025
  • "מלחמה היא בית הספר המהיר ביותר ללימוד אמנות המלחמה – אך שכר הלימוד בה כבד מנשוא. ולמרות כמעט שנתיים של לחימה, עקומת הלמידה של צה"ל ברמה האופרטיבית והאסטרטגית נותרה נמוכה. זאת בניגוד לעקומת הלמידה המרשימה ברמה הטקטית ובחיילות הטכנולוגיים, שפירותיה נקטפו במלואם במתקפה המרהיבה נגד איראן." ~ עד כאן: חמאס לא הוכרע ונכנע – ישראל לא ניצחה. מדוע?, 11 ביולי 2025
  • "אם כתוצאה מיוזמותיה המדיניות והצבאיות של ישראל תוקם בדרום סוריה מדינה דרוזית ידידותית שתחצוץ בינה וגם בין ירדן, לבין גורמים עוינים סוריים, אירנים ואחרים, ישראל תסיים את המלחמה הארוכה ביותר שלה, לראשונה בתולדותיה, לא רק בניצחון צבאי, אלא גם בניצחון מדיני. כזכור, שלום, שלא ניתן היה להשגה באמצעים מדיניים, הוא תכלית המלחמה ומטרת הניצחון הצבאי וכן ההצדקה המוסרית לקורבן שנדרש להשגתו." ~ לפעול בסוריה כפי שיגאל אלון היה פועל, 7 בדצמבר 2024
  • "הר סיני אינו רק אירוע דתי־היסטורי, אלא – כהגדרתו של פרופ' דוד פלוסר – רגע סינגולרי בתולדות האנושות: לראשונה הונחה תשתית מוסרית שמקורה לא ברגש, לא באמונה עיוורת ולא בהסכמה חברתית, אלא בהתבוננות עמוקה במציאות ובחוקיה. משה - גדול הנביאים, כנסיך מצרי משכיל במדעי הטבע, הבין שהדרך להבטיח איזון של האדם עם עצמו ועם זולתו היא תרגום החוקים שיוצרים את האיזון בטבע לערכים ולמצוות לאיזון של האדם לאורן - תיקון עצמי של הפגם עימו נברא. זהו מוסר אובייקטיבי, שמחייב כל אדם – בלי קשר לאמונתו או תחושותיו." ~ סיני: ההר שבין מהפכת החירות העברית לליברלית המודרנית, 1 ביוני 2025
  • "כבר לפני כ־4,000 שנה הוצעה לאנושות תשובה אחרת, שהציבה אמת מוסרית אובייקטיבית כעוגן קיומי. מהפכה זו העניקה לאדם כלים לאיזון עצמי של התנהגותו, והעמידה את החירות לא כחופש חסר גבולות אלא כבחירה אחראית לאור חוקי צדק נצחיים." ~ אירופה שבה וכשלה מוסרית: על המערב לחזור הביתה למקורותיו, 18 באוגוסט 2025
  • "בניגוד לנאורות המודרנית, שהתיימרה להיות מהפכת חופש אך הותירה את האדם ללא עוגן ערכי מתוך ההנחה שהוא טוב מטבעו, הציעה מהפכת החירות של אברהם אמת ערכית שמקורה בסדר הקוסמי. ערכים אלה – אמת, צדק, חירות ושלום חברתי – שרדו אלפי שנים, ודווקא הם עשויים להעניק מענה למשבר הליברליזם המודרני." ~ אירופה שבה וכשלה מוסרית: על המערב לחזור הביתה למקורותיו, 18 באוגוסט 2025
  • "השלום הריאליסטי של טראמפ מציע לסעודיה ולשאר מדינות האזור לא "תיקון עולם", אלא מסגרת של איזון כוחות בניצוח אמריקאי. עבור ישראל, השילוב בין עוצמה עצמית המותאמת לאיומים לבין שותפות אינטרסים עם המעצמה הגדולה בעולם ומעצמה כלכלית אזורית, עשוי להבטיח שנים של שקט ושגשוג. עלינו רק לוודא דבר אחד: אם יתברר שכל ההסדר האזורי הזה הוא מגדל קלפים שקורס, ישראל חייבת להיות הקלף העליון והחזק ביותר בערימה." ~ זהירות: השלום הנצחי של טראמפ הוא לא השלום של קאנט, 20 בנובמבר 2025
  • "במדינה דמוקרטית הדרג המדיני קובע את היעד; הדרג המקצועי מחויב להבטיח כי הדרך להשגתו איננה יוצרת סיכון אסטרטגי חמור יותר מן האיום שאותו ביקשה המדיניות לצמצם. כאשר מתברר כי יישום מילולי של ההנחיה עלול להוביל לרידוד ההגנה, החובה המקצועית היא להתריע, לאתגר ולהציע חלופה — ולא להסתפק בפרשנות מצמצמת של כוונת הדרג המדיני. שקט הוא יעד מדיני מובנה; הבטחתו היא משימה מקצועית מובנית." ~ המיסקלקולציה שנעדרת מהדיון הציבורי על ליל 7 באוקטובר, 12 בפברואר 2026
  • "ה־7 באוקטובר ונספחיו אינם, כפי שנתפס עדיין בדיון הציבורי, בראש ובראשונה כשל מודיעיני. גם לא — בעיקרם — כשל קברניטי־מדיני. הם היו, לפני הכול ומעבר לכול, כשל מקצועי־מצביאותי בלתי נתפס בעומקו ובהיקפו. לא תקלה באיסוף מידע, אלא קריסה של תפיסת מלחמה; לא החמצת התרעה, אלא שחיקה ארוכת־שנים של תורת ההכרעה, שהומרה בתפיסה של הכלת איומים וניהולם המתמשך." ~ עולם כמנהגו נוהג? - הכשרת מצביאות צה"ל אחרי 7 באוקטובר, 20 בפברואר, 2026
  • "הדיפלומטיה, במהותה, היא אמנות עיגול פינות האמת — ולעיתים אף שימוש ב"שקרים לבנים". תכליתה אחת: מניעת מלחמה, כמעט בכל מחיר, והשגת שלום או שימורו. זהו ביטוי מעשי לעיקרון המוסרי העתיק: "האמת והשלום אהבו" — במציאות המדינית, למען השלום, שהוא ערך מכונן עליון, מותר לעיתים שלא לומר את מלוא האמת." ~ כהכנה לפירוק האיום האיראני — טראמפ מפרק את התקינות הפוליטית, 20 במרץ 2026
  • "החילוניות המודרנית התנתקה מן המסורת המונותאיסטית, הגורסת קיומה של אמת אובייקטיבית — חיצונית לאדם — שאליה יש להכפיף את שיקול הדעת האנושי, כפי שנעשה במדע. תחת זאת התפתחה תפיסה רלטיביסטית, שלפיה האמת היא פונקציה של תודעת האדם. בגרסתה הקיצונית, האמת נעשית למה שהאדם חושב שהיא. כך נותרה התרבות המודרנית ללא כלי אובייקטיבי להבחנה בין אמת לשקר — וממילא גם בין טוב לרע, ובין צדק שיש לקדם לבין רוע שיש לעקרו. וכאשר רוע כזה מאיים על עצם הקיום — עיקורו עשוי להפוך לחובה, גם באמצעים צבאיים, אם כלו כל הקיצין." ~ כהכנה לפירוק האיום האיראני — טראמפ מפרק את התקינות הפוליטית, 20 במרץ 2026
  • "שורשיה של תפיסת התמרון נטועים במלחמתו הראשונה של המערב בפרס — קרב גאוגמלה (331 לפנה״ס), שבו ניצח אלכסנדר מוקדון את דריו השלישי חרף נחיתות מספרית דרמטית. המערכה המתנהלת כיום מול איראן היא למעשה מלחמתו השנייה של המערב בפרס — אך באופן פרדוקסלי, המערב פועל בה בניגוד גמור לחשיבתו פורצת הדרך של מוקדון." ~ זהירות — להסלים כדי להכריע, לא כדי להרגיע, 23 במרץ 2026
  • "במשך מאות שנים ביקשה הציוויליזציה המערבית לקצר מלחמות כדי לחזור לשלום, לבניין, למסחר ולחירות. המלחמה באיראן מעוררת את החשש שהמערב חדל לחפש ניצחון והחל להסתפק בניהול סיכונים. אם כך, הבעיה האמיתית שנחשפה במלחמה איננה איראן. היא מצבה של אמנות המלחמה במערב עצמו." ~ ניצחון אינו זקוק ליחסי ציבור, 5 ביוני 2026
  • "בסופו של דבר, ניצחון אמיתי איננו זקוק להסברים או למסעות שכנוע. הוא משנה את המציאות באופן שגם האויב מתקשה להכחיש. ניצחון אינו זקוק ליחסי ציבור." ~ ניצחון אינו זקוק ליחסי ציבור, 5 ביוני 2026
  • "בכל ארבע המלחמות שילם האויב מחיר כבד על תוקפנותו. אלפי מחבלים ולוחמים נהרגו, תשתיות צבאיות נהרסו, נכסים אסטרטגיים נפגעו ונגרם נזק כלכלי ניכר. אולם מלחמה אינה נועדה לגבות מחיר, להעניש או לנקום. ענישה היא לכל היותר אמצעי. ייעודה של מלחמה הוא לממש אינטרסים מדיניים באמצעות כפיית רצוננו על האויב." ~ בלי הכרעה או התשה – למה ליזום מלחמה?, 14 ביוני 2026
  • "המלחמה באיראן לא הייתה מלחמת הכרעה. היא הייתה ארוכה מדי לשם כך. אך היא גם לא הייתה מלחמת התשה. היא הייתה קצרה מדי לשם כך. למעשה, היא הייתה סוג חדש של מלחמה: מלחמת הרתעה באמצעות מכות קשות וכואבות. מלחמה זו לא נועדה לשלול את יכולת הלחימה של האויב, אלא לגרוע ממנה, לשחוק אותה ובעיקר להפחיד אותו. לא להכניעו אלא להשפיע על רצונו." ~ בלי הכרעה או התשה – למה ליזום מלחמה?, 14 ביוני 2026
אוחזר מתוך "https://he.wikiquote.org/w/index.php?title=חנן_שי&oldid=236836"