חצות בפריס

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כרזת הסרט באנגלית

חצות בפריס הוא סרט בבימויו של וודי אלן מ־2011 על סופר המבקש לחיות בתקופה אחרת. הסרט זכה בפרס אוסקר בקטגוריית התסריט המקורי.

מתוך הסרט[עריכה]

  • "להיות מאוהב בפנטזיה."
  • "הוא מדמיין, אבל אתה לא יכול לקבל הכול."
  • "לא תהיה לעולם סופר גדול אם תפחד מהמוות."
  • מחשבה שזמן אחר היה טוב יותר מזה שבו אתה חי."
  • "אני נוסע בזמן מהמאה העשרים ואחד? ובכן, אתם סוריאליסטים..."

וודי אלן על הסרט[עריכה]

  • "זה סיפור על סופר שחי באומללות בארצות הברית של ימינו, והוא בטוח שלו רק היה נולד בזמן אחר, החיים שלו היו שמחים יותר. אבל אז הוא מקבל הזדמנות לחזור בזמן לפריז של שנות העשרים, ומגלה שגם בימים ההם החיים לא היו מספקים."
  • "נוסטלגיה יכולה לסחוף אותך, אבל היא מעוותת את המציאות: האמת היא שאיכות החיים הייתה גרועה יותר פעם, והיא רק משתפרת."
  • "הייתי שמח אם אפשר היה לנסוע בזמן כמו שנוסעים לקריביים. ככה הייתי קופץ לסוף שבוע בפריז של שנות העשרים, או נוסע לאכול צהריים בימי ה'בל אפוק', ואז חוזר לניו יורק העכשווית."
  • "לא הייתה שום סיבה שלא אשאר בפריז. הייתי צריך להמשיך לגור כאן, בדיוק כפי שרבים מחבריי עשו, והם באמת נהנו מן השהות הממושכת. אבל הייתי פחדן. לא ידעתי איך אשרוד בלי בית המרקחת השכונתי בניו יורק, וחששתי להיות רחוק מהפסיכיאטר הקבוע שלי, אז פספסתי את ההזדמנות."