טלנובלה
מראה
דף זה מכיל ציטוטים כלליים בנושא טלנובלה.
- "יש טלנובלות מורכבות ומתוחכמות. הטלנובלות מאפשרות לחוות קשת שלמה של רגשות בלי 'לשלם את המחיר'. הן מאפשרות לפנטז." ~ דליה מיסטצ'קין
- "בשבילי לשחק בטלנובלה זה סוג של בית ספר, משהו שלא עשיתי קודם. אני לא צופה בטלנובלות יום יום, אבל מאז שאני משחקת בז'אנר אני צופה מדי פעם." ~ חגית דסברג
- "שחקני תיאטרון נוטים לחשוב שמי שמופיע בטלוויזיה הוא שחקן פחות טוב. תמיד מכעיס אותי ששחקן אומר לי 'אני לעולם לא אופיע בטלנובלות' ואחר כך אני רואה שהוא ניגש לאודישנים." ~ גילת אנקורי
- "הטלנובלות נמצאות אי שם באמצע בין האמנות לריאליטי. זה לא מגיע באמת למקום של אמנות וזה לא ממש ריאליטי, אבל זה כן משהו שקרוב לטבעי. היה לי מוזר בהתחלה לגלות את העולם הזה, אבל הבנתי אחרי החוויה של הצילומים שכאמנית אני יכולה לבחור בשתי דרכי פעולה. אני יכולה לגעת בדברים ולנסות להתחבר אליהם, או שאני יכולה להגיד מראש שאני לא רוצה לשתף עם זה פעולה ולהסתגר לי בדל"ת אמותיי בתיאטרון. בשורה התחתונה, הבנתי שאני חייבת לעשות גיחה החוצה כדי להבין, ליצור קשר ואפילו ללמוד." ~ יונה אליאן
- "כשיצאתי מבית הספר למשחק היה לי קשה לעשות טלנובלות. הייתי באיזה תלם של איכות ופלצנות ואמרתי לעצמי, מה פתאום שאני אעשה את זה? אחר כך הבנתי שמדובר בהזדמנות שתפתח לי הרבה דלתות אז הלכתי על זה. היום אני לא שוללת לשחק בטלנובלה גם בעתיד כי זה כיף. הדמויות אולי חד ממדיות אבל אתה מנסה להביא מעבר לזה. אם הדמות היא רעה כמו שקרה בתפקידים שאני גילמתי אז בכלל, כיף להשתולל ולהביא את השגעת. אני יותר נהנית אמנם בתפקידים דרמטיים כי אז יש לי משיכה לחפש את האירוניה אצלי בראש. הצד הקומי לא גלוי. למרות שיש כאלה שמזהים את זה ואני מתרגשת מזה מאוד. התפקיד ב'המסיבה של אביגיל' הוא יותר רציני. כל אחת מהדמויות עוטה על עצמה מסכה כדי לא לחשוף את האמת שלה." ~ יעל שרוני
- "תוכניות ריאליטי זה סוג של אופרות סבון. הדמויות חוזרות על עצמן, ואתה מתחבר אליהן פעם ביום. יש גם ז'אנר שלם דוקו־סואפ שמשודר מדי יום. גם בארץ זה קצת קורה, עם הטלנובלות שאיבדו מכוחן לטובת הריאליטי." ~ אודליה ברקין
- "החיבור בין טלנובלה לטינית לדרמה אמריקנית הוכיח את עצמו." ~ גראנט שואו
- "רוב הטלנובלות מצולמות במקום התרחשותן, מה שמאפשר להכיר נופים, ערים וכפרים ציוריים." ~ אתי איתן
- "יש בטלנובלות קלישאות שחוזרות על עצמן, כאילו הן "בילט אין" בז'אנר. תמיד מישהו פותח דלת ברגע הלא מתאים ו"תופס" את הנשיקה האסורה או את מעשה הבגידה. לעולם יהיה מפגש במקום הכי פחות צפוי, רצוי עם גשם." ~ אתי איתן
- "אני לא רואה פחיתות כבוד בהופעה בטלנובלה. אני זוכרת מגיל 16, במושב כפר מל"ל, כשרק התחילה הטלוויזיה בארץ, היינו קולטים מקפריסין את 'פייטון פלייס', עם מיה פארו וראיין אוניל. תראה לאן הם הגיעו מהדבר הזה. ככל שנצבר כאן ניסיון, הדעה השלילית בארץ כלפי טלנובלות ואופרות סבון פוחתת." ~ אסתי קוסוביצקי
- "אני לא מתיימרת להגיד שטלנובלות זה הז'אנר הכי חשוב, אבל אם אפשר לעשות טלנובלה כחול־לבן, ויהיה לזה ביקוש, למה לא?" ~ סיגל אבין
- "אם הטלנובלה הייתה מתיימרת להיות שייקספיר, הייתה לי בעיה עם זה, אבל זה ז'אנר שלא מתיימר להיות משהו שהוא לא." ~ נינה קוטלר
- "להופיע בטלנובלה ישראלית זו התנסות כמו שלעשות מחזמר מול אלפיים איש ארבע פעמים ביום זו התנסות, בלי קשר למה שאתה חושב על התוכן או על רמת המשחק." ~ יאיר לוטן
- "אני לא מתבייש להגיד שאני מעדיף עבודה בתיאטרון ובקולנוע, על פני עבודה בתעשיית הטלנובלות." ~ פליפה קולומבו
- "אני אף פעם לא ראיתי את עצמי ככוכבת טלנובלות זוהרת, שפתאום הלכה להיות שחקנית רצינית. מעולם לא עשיתי מהפך כזה. מלכתחילה הייתי כזו." ~ אפרת בוימולד
- "אני מגלה את עצמי תוך כדי עשייה, הייתי שחקן, הופעתי בשתי סדרות מאוד מצליחות, עשיתי סרט, הנחיתי והגעתי למיצוי. הגעתי למצב שאמרתי לעצמי, 'מה עכשיו? עוד טלנובלה?'. ~ ליאון רוזנברג
- "אני אעשה טלנובלה, אם זה יתאים לי. כך או כך, החלום שלי הוא להיות רופא, לא שחקן או זמר. ~ יונתן ווגמן