יאיר כספי

יאיר כספי (נולד ב־1954) הוא מטפל ופסיכותרפיסט ישראלי, ד"ר בעבודה סוציאלית.

כללי[עריכה]

"היכולת לעבור מאנחנו לאֲנִי, בימים שאתה מוזמן להתגייס לעצמך. לנוע בין אֲנִי לאתה החי עמך, עד ל'אתה' של ההוויה, הוא לבה של ההתפתחות האנושית."
"אין אֲנִי בלא האֲנִי הפגיע שלי. הוא החרות מכבלי החוכמה, שהייתי חייב פעם לדעת את כולה. הוא שער היציאה מבית הסוהר של החזקים תמיד. הרשות לא להגיע ליעד, בלי להפסיק להתקדם."
"אותנטיות היא גאולה למי שאינו מכיר את עולמו הפנימי ודיכא רגשות או מחשבות פרטיים האסורים במשפחה או בקבוצה. אותנטיות היא צמצום עצמי ולפעמים הפרעה למי שלמד להיות נאמן לעצמו ואיבד את היכולת להיות נאמן לאחר. להקשיב לכאבו, לראותו בחוסר יכולתו, להתגייס לאחריות כלפיו."
"אל תוותר על עצמך. אם אין אתה לך מי יהיה לך. אך כשאתה רק לעצמך לא תגלה מי אתה. אני לעצמי, אני בין אנשים, אני לפני אלוהים."
"לילדים הוריים. לאנשים שאכפת להם יותר מדי. לאנשים שכפוי עליהם להכיל את הזולת. למי שמקריבים את עצמם כדי לקבל זכות להתקיים – הכישרון לעשות מה שטוב להם הוא תרופתם, כשהיא נלקחת במידה ראויה, כתיקון להפרעתם."
"ישנו שקר פסיכולוגי לפיו תובנות מעמיקות שזכינו להן פותרות בעיות שנוצרו בשל הימנעות מן התכנים הקשים. כשהתוכן קשה מאד, מנגנוני ההגנה וההישרדות הוותיקים שלנו חוזרים לפעולה גם לאחר התובנה, ומשכיחים את הגילוי הקשה. צריך לגלותו פעם נוספת."

על אהבה[עריכה]

"לשמוח בהופעתה של אהבה, כל אהבה. ולקבל אותה."
"לשמוח בנס קטן. ברגע זה אני נמצא עם מישהו שאוהב בי משהו. תודה."
"להפסיק לעסוק במי שלא אוהב אותך. התלונות על אנשים שלא יכלו לאהוב אותנו, או לא אוהבים אותנו היום כמו שאנו רוצים, משאירות אותנו במקום שאין בו אהבה."
"לא לנסות ללמד מישהו לאהוב אותנו כמו שאנו רוצים."
"להתגייס למישהו שלא קל לאהוב אותו, ואפשר שאנו היחידים שיכולים. לגלות את קסמה של אהבה קטנה שאפשרית בכל יום, עם רוב בני אדם. "
"להיזהר לא להעמיד את האהבה כערך עליון יחיד. חסד ואמת ירד לעולם יחדיו. בראו את הארץ ויצרו את האדם."

ניסיון (2013)[עריכה]

דף ציטוטים מורחב – ניסיון (ספר)

"אהבה לא מזינה אותך אם לא נרשמה בתודעה."

"אושר שזכית בו בעבר ואפשר שלא החשבת, יפתח לך שער ללימוד הדרכים שבהן נוצרת שמחה. לימודה של שמחה דומה ללימוד מהצלחות בתחומים שונים."
"מאיזו ידיעה קשה על עצמי ועולמי אני נמנע? איך ההימנעות הזאת מנהלת אותי, לפעמים במשך שנים, מכתיבה מסלול חיים מוגבל?"
"אחדים יצאו למסע מתוך כמיהה. לאחרים לא הייתה ברירה כי נגמרו להם הדרכים הישנות."

ספר הכישרונות (2021)[עריכה]

"חלק ניכר מחייך מוקדש לניסיון לגלות את הסוד לצד המאמץ למחוק את התוכן הקשה ולהבטיח שלעולם לא יגיע לתודעה... במקום שמותר להגיד לאדם רק דברים שהוא יכול לשמוע, רוצה לשמוע, ואינו מתנגד להם, הסוד נשאר סתום. כדי להשתחרר משליטתו של תוכן אסור במגע, צריך להסתכן ולשמוע דברים שהמשפחה לא מסכימה להם ושאינם מקובלים חברתית. כדאי שתהיה בעולמך סמכות אחת גבוהה יותר מן הפרט או הקבוצה שמולם אתה עומד." ~ עמ' 24 - 25
"ניתוח עצמי אינו דרך לידיעה עצמית, אלא כלי של שליטה עצמית מדומה. אם אדע הכל על עצמי, נדמה למנתחים, איש לא יוכל לשלוט בי. אסור להם להיות מופתעים. אסור למישהו לדעת עליהם יותר ממה שהם יודעים. אם תציע להם דרך חדשה להתבונן, יאמרו שהם מכירים אותה כבר המון זמן." ~ עמ' 27
"במקום שמותר לעשות רק מה שמרגיש לי טוב ואין ערכים שאליהם אדם מחויב גם אם לפעמים אינם מרגישים נכונים, אובד החיבור למורשת התרבות שגילתה מהו אדם ומה תפקידו, ואיתה אובדת המשמעות." ~ עמ' 67
"האנשים שלא חייבים להיות מאושרים, זכו בחופש לעשות את מה שצריך לעשות, בלי לבדוק כל הזמן אם טוב להם או לא. הם יכולים לבחור משימות קשות: לעבוד קשה במשך שנים לפני שייראו תוצאות. לשאת תקופות של תסכול. לשמור על מקום עבודה מרתק ששכרו לא רב. לעבור מחסור. לבחור שותף לאהבה וברית, שאולי בדבר אחד אינו מתאים. לצלוח עם ילדיהם את גיל ההתבגרות. לשמוח באוכל פשוט. להינות ממזג אויר נחמד. האנשים שלא חייבים להיות מאושרים שמחים יותר." ~ עמ' 72
"אשמת שווא לא נותנת לבעליה מנוחה. אשמתו של אחר שהוטלה עליך כופה עליך תפקיד שאינו שלך וגוזלת ממך את זהותך..... הטלת אשמת שווא היא עניין משפחתי, כמו גם לאומי ודתי. עריצים התובעים נאמנות מוחלטת, שולטים בפרט דרך הזרקת "שוטר פנימי", שיעניש אותו אם יחשוב אחרת. המפתח לשחרור מאשמת שווא, הוא השבת אחריות שאינה שלך לבעליך, וביטול סמכותו להטיל עליך תפקיד." ~ עמ' 78
"אל חדש החליף את הדתות הגדולות והאידיאולוגיות של המאה העשרים: תאמין בעצמך ותגלה שאין גבול ליכולתך. תאמין בעצמך ותגלה שאין גבולות ליכולתך. תאמין בעצמך- וכל העולם יאמין בך. תאמין בעצמך-ותרזה. תאמין בעצמך, העולם יימשך אליך ותזכה באהבה. ... כשהילד לא יודע, הם שולחים אותו לפסיכולוג שגם לו אסור להביא עימו ידע שהתרבות אספה במשך אלפי שנים על טבע האדם, חובתו ואיסוריו. מותר לו רק לשוטט איתך בנבכי העצמי שלך.... דת העצמי מריחה את סופה, נגמר חגיגות השחרור מן העריצים הקודמים ונתגלה שהאדם לא נעשה מאושר יותר. דת העצמי אחראית ליותר בדידות, ליותר חרדה וליותר יאוש מכל הדתות האחרות." ~ עמ' 81 - 83
"כדאי לאדם שידע את המקומות שבהם נעלם, או אינו חשוב במיוחד, ולצדם שתהיה לו רשימה של הזמנים שבהם היה שליחם של חסד ואמת, והוסיף דבר לעולם. הכרת ערך עצמי הוא עקרון משלים לענווה. בשניהם יחדיו נודע מקומך. האדם לא יכול בלעדיך, וימשיך להתקיים גם בלכתך." ~ עמ' 107
"אנשים שגודלו לשלם מחיר, וזכו לראות בביתם דוגמה בהורים המקבלים עליהם את מחיר החיים, מזהים בקלות מחירים נדרשים ומתגייסים אליהם גם כשהללו לא לגמרי הגיוניים. האנשים שקשה להם לשלם את המחיר, נחלקים לשני סוגים: המפונקים, שבילדותם מנעו מהם את הקשיים ומישהו תמיד שילם בשבילם, ונדמה להם שאפשר לעבור כך את כל החיים. הסוג השני, הם אלה שנדרשו בשלב מוקדם של חייהם לשלם מחיר שהיה גדול מיכולתם." ~ עמ' 122
"כדי לתקן את עצמם הם נאלצו, כמו אברהם בזמנו, לעזוב את העולמות שהם מכירים, את הקבוצות שהם שייכים אליהן, מדע ודת, סוציאליזם ושוק חופשי, לאומיות ואוניברסלית, פסיכולוגיה ורוחניות. ללכת מבית, הורים וחברים, אלא ארץ לא נודעת ולבקש בה מדריך..... לאחר שביטלת את סמכותן הבלעדית של אמונות הדור. חזור ליטול מכל אחת מהן ניצוצות מן השלם שבו הן נוגעות. חשיבה ביקורתית מן המדע, הקשבה מן הפסיכולוגיה, ביטול האמונה "באידיאולוגיות הגדולות" מן הפוסט מודרנה. למד חובה, ענווה ועמידה בניסיון מבעלי אמונה." ~ עמ' ~ עמ' 306 - 307
"ייעוד אינו דבר שאתה מוצא, אלא דבר שמוצא אותך, כשאתה מוכן לשמוע. והאמת אינה שלך, עד שאתה לא מוכן להיות שלה. קיבלתי על עצמי להיות תלמידם של חכמי הדורות.... למדתי לא לעצור בשום תפקיד שנתגלה לי בדרך. ייעוד הוא תפקיד מתגלגל. מדי פעם אחד התפקידים עולה לראש הרשימה. כדאי לא לטעות ולהעמיד כייעוד את התפקיד המוביל אותך עכשיו. ייעוד שהסתיים הוא לפעמים המכשול העיקרי לתנועה החופשית של החיים. היתה תקופה בחיי שייעודי ההורי הביא את עיקר השמחה לעולמי. היום תפקידי לסמוך על ילדי המוצאים את דרכם בלעדי." ~ עמ' 340