יהודה הלוי

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פסל של יהודה הלוי

יהודה הלוי (ריה"ל),‏ (1075 – 1141 בקירוב), חכם יהודי, פילוסוף, רופא ומגדולי המשוררים וההוגים של יהדות ימי הביניים בתקופת תור הזהב בספרד. התפרסם בזכות שיריו המגוונים ובזכות חיבורו "הכוזרי".

מתוך שיריו[עריכה]

אהבה[עריכה]

  • "חִשְׁקְךָ אֵיך יִמְנַע צוּף נָעֳמוֹ, מִיַּיִן יִמְתַּק טוּב טַעֲמוֹ."
  • "מַלְאֲכֵי הָאַהְבָה יִתְרַפְּקוּ, הַנֶּאֱהָבִים אֵיךְ יִתְאַפְּקוּ."
  • "דְּמוּת לֹא אֶמְצְאָה נִמְשָׁל לְיָפְיֵךְ, וְאֶסָּעֵד בְּתַפּוּחַ אֲדַמּדָּם אֲשֶׁר רֵיחוֹ כְּמֹר אַפֵּךְ וְעֶדְיֵךְ, וְתַבְנִיתוֹ כְשָׁדַיִךְ."
  • "רַעֲיַת צְבִי אַל תָּנוּדִי כִּי מְאֹד חֲשַׁקְתִּיךְ מֵעוֹדִי, אַתְּ רְצוֹנִי וּמַחְמַדַּי."
  • "יְפַת מַרְאֶה וְקוֹלֵךְ עָרֵב, בָּךְ אֶרְאֶה יְפִי מִתְעָרֵב, מוֹצָאֵי בֹקֶר וְעָרֶב."
  • "הַמְנַשֵּׁק פִּיהָ וְגוּפָהּ יְנוֹפֵף, וַעֲנָנִים לוּ נָשְׂאוּ לָהּ שְׁלוֹמִי."
  • "בֶּאֱמוּנָה וֶאֱמֶת לָךְ אֲשׁוֹרֵר, בֹּא יְדִידִי בֹּא לְבֵית בַּת נְדִיבִים נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים."

חיים[עריכה]

  • "עֲזֹב גַּאְוָה וְחוּס עַל דָּל, עֲנַן עֵינָיו יְפִיצוּן אוֹר."
  • "שַׂחְתִּי מְאוֹר יָמִים יְלַבֵּן תָּאֳרִי, סִבֵּב מְאוֹר יָמִים וְלִבֵּן שַׂעֲרִי."
  • "לֹא הָעֲנָנִים הֵם אֲשֶׁר נִבְקָעוּ, כִּי אִם שְׁתֵּי עֵינַי אֲשֶׁר דָּמָעוּ."
  • "נַמְתִּי לְצַד יָגוֹן ולִבִּי עֵר, נִחֵשׁ וְאָמַר מַה לְּךָ נִרְדָּם, קוּם וַחֲזֵה פַּרְדֵּס בְּסִפְרֵי דוֹד וּרְוֵה וְהִתְעַנַּג בְּטוּב נִרְדָּם."
  • "שָׁמֵן וְרָזֶה וְנִכְבָּד וְנִבְזֶה, וְטוֹב וָרָע זֶה חֵלֶק אָדָם."
  • "הֲפָשַׁט הַזְּמָן בִּגְדֵי חֲרָדוֹת וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו הַחֲמוּדוֹת."
  • "וְרֹאַי יַחְשְׁבוּ בִכְיִי רְחִיצָה, וְלֹא יֵדְעוּ אֲשֶׁר אַזִּיל דְּמָעָי."
  • "וְרֹעַ הַזְּמָן גָּלוּי ­– וְאַתָּה תְּבַקֵּשׁ לָךְ גְּדוֹלוֹת? אַל תְּבַקֵּשׁ!"
  • "נַמְתָּ וְנִרְדַּמְתָּ וְחָרֵד קָמְתָּ – מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָ?"

ציון[עריכה]

  • "לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב."
  • "צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ, דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ?"
  • "יפה נוף משוש תבל קריה למלך רב, לך נכספה נפשי מפאתי מערב."
  • "יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ חֲנוֹתְךָ בְּבֵין שָׁדַי, וְלָמָּה מְכַרְתַּנִי צְמִיתוּת לְמַעְבִידָי" ~ ידידי השכחת

אמונה[עריכה]

  • "דָּרַשְׁתִּי קִרְבָתְךָ, בְּכָל לִבִּי קְרָאתִיךָ, וּבְצֵאתִי לִקְרָאתְךָ – לִקְרָאתִי מצָאתִיךָ, וּבְפִלאֵי גְבוּרָתְךָ – בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ."
  • "עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם – עֶבֶד ה' הוּא לְבַד חָפְשִׁי."
  • "אִלּוּ אֶחֱסַר מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, נְעִים שִׁמְךָ בְּפִי אָשִׂים לְצֵידָה."
  • "לַאֲשֶּׁר יָאִיר בִּרְצוֹנוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יֵחֲשֵׁךְ, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ."
  • "יָהּ, אָנָה אֶמְצָאֲךָ? מְקוֹמְךָ נַעֲלָה וְנֶעְלָם. וְאָנָה לֹא אֶמְצָאֲךָ? כְּבוֹדְךָ מָלֵא עוֹלָם". ~ יה אנה אמצאך

מתוך הכוזרי[עריכה]

מהדורת "הכוזרי" שיצאה לאור בוורשה בשנת 1880
  • "הָיָה הַמַּלְאָךְ בָּא אֵלָיו בַּלַּיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: 'כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה וּמַעַשְׂךָ אֵינֶנּוּ רָצוּי', וְגָרַם לוֹ זֶה לַחֲקֹר עַל הָאֱמוּנוֹת וְהַדָּתוֹת וְהִתְיַהֵד בַּסּוֹף הוּא וְעַם רָב מֵהַכּוּזָרִים." ~ מאמר ראשון א'
  • "ואל יהיה הדבר רחוק בעיניך שרשמים אלוהיים נכבדים מופיעים בעולם התחתון הזה בשעה שהוכנו החומרים לקבלם. וזהו שורש ההאמנה ושורש הכפירה כאחד." ~ מאמר ראשון ע"ז
  • "חלילה לנו מא-ל שנאמין בנמנע, ובמה שהשכל מרחיקו ורואהו כנמנע." ~ מאמר ראשון פ"ט
  • "כי העניין האלוהי אינו חל על אדם כי אם לפי הכנת האדם – אם מעט מעט ואם הרבה הרבה." ~ מאמר שני כ"ד
  • "מִנְהַג הָעוֹבֵד אֶצְלֵנוּ, אֵינֶנּוּ נִגְזָר מִן הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְמַשָּׂא עָלֵינוּ וְיִהְיֶה לְמַשָּׂא עָלָיו." ~ מאמר שלישי א'
  • "הֶחָסִיד הוּא מִי שֶׁהוּא מוֹשֵׁל." ~ מאמר שלישי ה'
  • "אֲבָל הַצְּדוֹקִים וְהַבַּיְתוֹסִים הֵם הַמִּינִים שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים עֲלֵיהֶם בִּתְפִלָּתֵנוּ, וְאָמְנָם יֵשׁוּ וַחֲבֵרָיו הֵם הַמְשֻׁעְמָדִים הַנִּכְנָסִים בְּתוֹרַת הַמַּעְמוּדִית הַטְּבוּלִים בַּיַּרְדֵּן. אַךְ הַקָּרָאִים הֵם מִשְׁתַּדְּלִים בַּשָּׁרָשִׁים מִתְחַכְּמִים בַּתּוֹלָדוֹת." ~ מאמר שלישי סה'
  • "ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה." ~ מאמר חמישי כ"ז

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יהודה הלוי